לדלג לתוכן

היניק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך חלקי
בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות.


הֵינִיק או הֵנִיק[1][עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היניק
שורש וגזרה י־נ־ק
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא השקה ילד המוצץ בשפתיו חלב אם.
    • ”וַתֹּאמֶר – מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה; כִּי־יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו?“ (בראשית כא, פסוק ז)
    • ”וַתֹּאמֶר [...] אֶל־בַּת־פַּרְעֹה; הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת, וְתֵינִק לָךְ אֶת־הַיָּלֶד? [...] וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת־פַּרְעֹה – הֵילִיכִי אֶת־הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי, וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת־שְׂכָרֵךְ; וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד, וַתְּנִיקֵהוּ.“ (שמות ב, פסוקים זט)
    • ”יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי־אָרֶץ, וַיֹּאכַל תְּנוּבֹת שָׂדָי; וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע, וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר.“ (דברים לב, פסוק יג)
    • תאומים, אין כופין אותה להניק את שניהם אלא מניקה אחד והבעל ישכור מינקת לשני (שולחן ערוך אבן העזר סימן פ')

גיזרון[עריכה]

  • השורש י־נ־ק. במקרא ניטה בדרך פ"י/ו בכל נטיותיו, אך נהוג להטותו בבניין הפעיל גם לפי דרך ע"ו/י בהחלטות האקדמיה ללשון עברית זה נחשב תקין.

ביטויים קרובים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש ינק

השורש י-נ-ק הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעלים[עריכה]

י-נ-ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָנַק יוֹנֵק יִינַק יְנַק לִינֹק
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵינִיק או הֵנִיק מֵינִיק או מֵנִיק יֵינִיק או יָנִיק הֵינֵק או הָנֵק לְהֵינִיק או לְהָנִיק
הֻפְעַל הוּנַק מוּנַק יוּנַק -אין- -אין-
פִּעֵל יִנֵּק מְיַנֵּק יְיַנֵּק יַנֵּק לְיַנֵּק
פֻּעַל יֻנַּק מְיֻנָּק יְיֻנַּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערות[עריכה]

  • בבניין הפעיל מותרות שתי דרכי ההטיה;

1) על-דרך ע"ו/י: הֵנִיק, מֵנִיק, מְנִיקוֹת וכד'...

2) על דרך פ"י/ו: הֵינִיק, מֵינִיק, מֵינִיקוֹת וכד'...

יתר הבניינים ניטים כמובן לפי דרכה של פ"י/ו.

(החלטות האקדמיה בדבר חילופי גזרות)

  1. ראו גיזרון