קלפה

קְלִפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קליפה
הגייה*	klipa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ף
דרך תצורה	משקל קְטִלָּה
נטיות	ר׳ קְלִפּוֹת (קְלִפִּין); קְלִפַּת־, ר׳ קְלִפֵּי־

קליפת בננה

קליפות ביצים

1. לשון חז"ל החלק החיצוני המצוי ברוב גידולי הקרקע וביצים שעוטף ומגן על תוכם, בין אם ראוי לאכילה ובין אם לאו.

   • ”קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ג)
   • ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
   • ”האפרסקין והאסטרובלין משייעשו קליפה [...] באי זו קליפה אמרו בקליפה תחתונה שעל גבי אוכל [...] שקדים מתוקין משתפרוש קליפתן החיצונה“ (תוספתא, מסכת מעשרות – פרק א, הלכה ב)
   • ”ר' דוסא אומ' כביצה אוכלין כמוה וכקליפתה וחכמ' אומ' חוץ מקליפתה“ (תוספתא, מסכת עדיות – פרק א, הלכה יב)
   • ”ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה קטנה אם יכול לחיות הימנה טמא“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק א, הלכה יג)

2. לשון ימי הביניים [קבלה] כינוי לכוחות ומאפיינים רוחנים שליליים או שאינם טובים בשלמות שטפלים אל הקדושה ונסמכים לה.

גיזרון

• מהפועל קָלַף או קִלֵּף. השורש כנראה מארמית להמחשה קשקשי הדגים בארמית גם קליפות. לפי ההגיה שהשתרשה בפ"א דגושה התקבל הכתיב החסר.
• מיוונית: kélūphos) κέλῡφος), נגזרת של הפועל kalúptō) καλύπτω) – אכסה.

צירופים

• קליפת אגוז
• קליפת השום
• קליפת המוח
• קלפת אלקטרונים

נגזרות

• קלף

תרגום

• אנגלית: shell‏, peel‏‏‏‏
• גרמנית: Schale‏‏‏‏
• יוונית: φλοιός‏‏‏‏ (תעתיק: floiós)

κέλυφος‏‏‏‏ (תעתיק: kélyfos)

• ספרדית: cáscara‏‏‏‏
• ערבית: قشرة‏‏‏‏ (תעתיק: קִשְׁרָה)
• צרפתית: épluchure‏, pelure‏‏‏‏

ראו גם

• קרום
• גרעין
• סבין
• מוץ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קליפה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליפות