קלפה

ערך זה עוסק בשם עצם. לערך העוסק בשם פעולה; ראו קליפה.

קְלִפָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קליפה
הגייה*	klipa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ל־ף
דרך תצורה	משקל קְטִלָּה
נטיות	ר׳ קְלִפּוֹת (קְלִפִּין); קְלִפַּת־, ר׳ קְלִפֵּי־

קליפת בננה

1. לשון חז"ל החלק החיצוני המצוי ברוב גידולי הקרקע וביצים שעוטף ומגן על תוכם, בין אם ראוי לאכילה ובין אם לאו.

   • ”קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ, קְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְהַגַּלְעִינִין, יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ז, משנה ג)
   • ”הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כַּגְּרוֹגֶרֶת, חַיָּב, וּמִצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשִׁעוּרֵיהֶן, חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעֻקְצֵיהֶן וְסֻבָּן וּמֻרְסָנָן; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ד)
   • ”האפרסקין והאסטרובלין משייעשו קליפה [...] באי זו קליפה אמרו בקליפה תחתונה שעל גבי אוכל [...] שקדים מתוקין משתפרוש קליפתן החיצונה“ (תוספתא, מסכת מעשרות – פרק א, הלכה ב)
   • ”ר' דוסא אומ' כביצה אוכלין כמוה וכקליפתה וחכמ' אומ' חוץ מקליפתה“ (תוספתא, מסכת עדיות – פרק א, הלכה יב)
   • ”ייחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה קטנה אם יכול לחיות הימנה טמא“ (תוספתא, מסכת כלים – פרק א, הלכה יג)

2. לשון ימי הביניים [קבלה] כינוי לכוחות ומאפיינים רוחנים שליליים או שאינם טובים בשלמות שטפלים אל הקדושה ונסמכים לה.

גיזרון

• מהפועל קָלַף או קִלֵּף. השורש כנראה מארמית להמחשה קשקשי הדגים בארמית גם קליפות. לפי ההגיה שהשתרשה בפ"א דגושה התקבל הכתיב החסר.

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צירופים

• קליפת אגוז
• קליפת השום
• קליפת המוח
• קלפת אלקטרונים

נגזרות

• קלף

תרגום

• אנגלית: shell‏, peel‏‏‏‏
• ערבית: قِشْرَة‏‏‏‏

ראו גם

• קרום
• גרעין
• סבין
• מוץ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: קליפה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליפות