חבב
לערך העוסק בהפועל הקל חָבַב; ראו הואר חובב.
חִבֵּב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיבב |
| שורש וגזרה | ח־ב־ב |
| בניין | פִּעֵל |
- חש רגשות חיוביים כלפי מישהו או כלפי משהו.
- ”ברנר חיבב, כנראה, את שמעונוביץ ומשום כך כתב בסלחנות על האידיליות הראשונות שלו, למרות שברנר פסל כל תיאור רומאנטי של הארץ.“ ("מולדת" לדוד שמעונוביץ, מאת אהוד בן עזר, בפרויקט בן יהודה)
- ”עם זה, מר ורנה אהב לדוג; בכל מאודו, זה יהיה מוגזם לומר; הוא חיבב זאת מאוד, הוא חיבב רק את זה, לאחר שוויתר בזה אחר זה, מסיבות שונות, על עיסוקיו החביבים ביותר.“ (דגים, מאת ז'יל רנאר, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]לשון חז"ל. פועל בערבית באותה משמעות ובאותו שורש: أَحَبَّ (הגייה: אַחַבָּ)