תוגה

תּוּגָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תוגה
הגייה^*	tuga
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	י־ג־י/ה, גזרת נל"י/ה, גזרת נפ"יו
דרך תצורה	משקל תַּקְטֵלָה
נטיות	ר׳ תּוּגוֹת; תּוּגַת־, ר׳ תּוּגוֹת־

תחושת עצב עמוקה.
- ”גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה“ (משלי יד, פסוק יג).
- ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה – בֵּן חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב; וּבֵן כְּסִיל, תּוּגַת אִמּוֹ“ (משלי י, פסוק א)
- "בדומיה עוטפת התוגה / ובלבך נותרה המשאלה" (פרי גנך, מאת יוני רועה)
- תוגה גדולה כיסתה אותנו כשנתבשרנו על מות אמנו.

השורש י־ג־ה הוא שורש מורכב המשתייך גם לגזרת נפ"יו וגם לגזרת נל"י/ה.