מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שכונה |
| הגייה* | shkhuna |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | שׁ־כ־ן |
| דרך תצורה | משקל קְטוּלָה |
| נטיות | ר׳ שְׁכוּנוֹת; שְׁכוּנַת־, ר׳ שְׁכוּנוֹת־ |
שכונת הדר הכרמל בחיפה.
- לשון חז"ל חלוקה מוגבלת של אזור מיושב רחב יותר למספר רחובות, בסדר גודל הנע בדרך כלל סביב מרחק הליכה.
- ”הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ז)
- ”מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק טז, משנה ג)
- ילדי השכונה אוהבים לבלות בגן השעשועים המקומי.
- האזור המיושב המקורב למקום כלשהו, על כל דייריו.
- אני אוהב את השכונה במקום החדש. אנשים מאוד נחמדים.
- במלעיל כל קבוצה משמעותית של אנשים אשר אינם מקורבים בדם, היוצרים קבוצה חברתית מקורבת.
- [סלנג] התנהגות לא מקצועית.
- קבלת הפנים לטראמפ היא אפילו לא שכונה, זה שוּק. (יוסי ורטר, "כותרת הכתבה". הארץ, 22/05/2017).
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכונות |
ערך בוויקיפדיה: שכונה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכונות