מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
שְׁכוּנָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
שכונה
|
| הגייה* |
shkhuna
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
שׁ־כ־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוּלָה
|
| נטיות |
ר׳ שְׁכוּנוֹת; שְׁכוּנַת־, ר׳ שְׁכוּנוֹת־
|
שכונת הדר הכרמל בחיפה.
- לשון חז"ל חלוקה מוגבלת של אזור מיושב רחב יותר למספר רחובות, בסדר גודל הנע בדרך כלל סביב מרחק הליכה.
- ”הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר, גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.“ (משנה, מסכת מכות – פרק ב, משנה ז)
- ”מָצָא שְׁלֹשָׁה, אִם יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד שְׁמוֹנֶה, הֲרֵי זוֹ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק טז, משנה ג)
- ילדי השכונה אוהבים לבלות בגן השעשועים המקומי.
- האזור המיושב המקורב למקום כלשהו, על כל דייריו.
- אני אוהב את השכונה במקום החדש. אנשים מאוד נחמדים.
- במלעיל כל קבוצה משמעותית של אנשים אשר אינם מקורבים בדם, היוצרים קבוצה חברתית מקורבת.
- [סלנג] התנהגות וולגרית.
- קבלת הפנים לטראמפ היא אפילו לא שכונה, זה שוּק. (יוסי ורטר, "כותרת הכתבה". הארץ, 22/05/2017).
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכונות |
ערך בוויקיפדיה: שכונה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שכונות