מילה שמקורה ממצרים העתיקה sꜣbꜣjr במשמעות זרד, קוצי-פרי,אשכול ענבים. באכדית (שֻבּלְתֻ šubultu). בשפות שמיות ממזרח אפריקה שונתה המשמעות ל"אוזן" :-למשל, בשפת מאהרי:(סבּלִיט seblī́t). בערבית המילה: "سنبل" , והפועל (أَسْبَلَ אֲסבַּלַ) במשמעות להתנדנד, להיות נפול, כפוף כמראה גוום של העוסקים זמן ממושך במקצוע הסבלות .
מילה מקראית, מקבילות גם בארמית: שְׁבַלְתָּא, ועוד.
↑צורה זו בחטף פתח מופיעה פעם אחת במקרא: ”... שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב“ (זכריה ב, פסוק יד)
המילה היא דוגמא למעין קוד שכזה, ושימשה את הגלעדים לזיהוי בני אפרים. כמתואר בספר שופטים: ”וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם; וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי-גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה, וַיֹּאמֶר לֹא. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֱמָר-נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת, וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן, וַיֹּאחֲזוּ אוֹתוֹ וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן; וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף.“ (שופטים יב, פסוקים ה–ו) לא ידוע מה היה פירוש המילה, אם כסעיף א' לעיל, או שמא כסעיף ב' לעיל.
ערך בוויקיפדיה: שיבולת