שוטר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שׁוֹטֵר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שוטר
הגייה* shoter
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ט־ר
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות נ׳ שׁוֹטֶרֶת; ר׳ שׁוֹטְרִים, שׁוֹטְרֵי־; נ"ר שׁוֹטְרוֹת
שוטר תנועה
שוטרת נותנת דו"ח לנהג.
שוטרים מבצעים מעצר.
  1. מי שנמנה על כוחות הבטחון, ועוסק בשמירה על הסדר הציבורי ואכיפת החוק.

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה בשורש השמי שׁ־ט־ר שמשמעותו היסודית היא כתיבה. מאכדית: šāṭiru – סופר, לבלר; נגזרת של šaṭāru – כתיבה. הדבר נובע מהבירוקרטיה ועבודה הפקידותית של השוטרים, שכן בעת העתיקה האוריינות הייתה נחלתם הכמעט בלעדית.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י: שופטים ושוטרים - שופטים, דיינים הפוסקים את הדין. ושוטרים, הרודין את העם אחר מצותם. שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט.
  • רשב"ם: השפטים מצוים לשוטרים [לרדות באלו] המסרבים בדברי השפטים.
  • אבן עזרא: ושוטרים - הם המושלים, מגזרת שוטר ומושל (משלי ו, ז), וכן משטרו בארץ (איוב לח, לג). והטעם, כי השופט ישפוט והשוטר יכריח המעוות.
  • מצודת ציון: שוטרֵי - הם הממונים להשמיע להעם דברי המושל ולהכריח על קיומם.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שוטר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוטרים