קצין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קָצִין[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קצין
הגייה* katsin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָן
נטיות נ׳ קְצִינָה, ר׳ קְצִינִים; קְצִין־, ר׳ קְצִינֵי־
  1. לשון המקרא מנהיג, שופט.
    • ”וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט“ (מיכה ג, פסוק א).
    • ”וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה“ (שופטים יא , פסוק יא).
    • ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים וח)
  2. עברית חדשה איש צבא שדרגתו מסגן-משנה ומעלה, שהוכשר והוסמך לפקד על חיילים.
    • "אתה לא מבין, אתה לא אמין, פה זה לא צבא ואתה אפילו לא קצין" (כמעט הולכת, שרית חדד).

גיזרון[עריכה]

  1. הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה"[1]. ”וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל“ (שופטים יח, פסוק ב).
  2. המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, מאה מילים של עברית.
  3. אברהם אבן שושן מעלה אפשרות לזיקה לשורש הערבי قَاضٍ (קָאצִ'[ן]) שממנו גזורים בערבית הפועל "לשפוט" והמילה "שופט".[2]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • מצודת דוד על שופטים יח ב: "מקצותם" - מהקצינים שבהם וכאשר שלח משה נשיאי העדה.
  • מצודת ציון על שופטים יח ב: "מקצותם" - מלשון קצין כמו (במדבר יא א) ותאכל בקצה המחנה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   מנהיג


   מפקד צבאי


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קצין
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מנהיגות
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצינים

סימוכין[עריכה]

  1. ראו פרשנים מפרשים. לא בהכרח כוונתם למילב קצה
  2. אברהם אבן־שושן, המלון החדש, ירושלים: הוצאת קרית־ספר בע"מ, 1981, כרך שלישי, עמוד 1215.