לבלר
מראה
לַבְלָר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לבלר |
| הגייה* | lavlar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ לַבְלָרִים; נ׳ לַבְלָרִית |
- לשון חז"ל מי שעיסוקו בספרים.
- ”לֹא יֵצֵא [...] הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ; וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ג)
- ”יָתֵר מִכֵּן, אָמַר לַלַּבְלָר כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה א)
- ”מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין...“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף עא, עמוד א)