לבלר

לַבְלָר[עריכה]

לשון חז"ל מי שעיסוקו בספרים.
- ”לֹא יֵצֵא [...] הַלַּבְלָר בְּקֻלְמוֹסוֹ; וְלֹא יְפַלֶּה אֶת כֵּלָיו, וְלֹא יִקְרָא לְאוֹר הַנֵּר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ג)
- ”יָתֵר מִכֵּן, אָמַר לַלַּבְלָר כְּתֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ, פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ג, משנה א)
- ”מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין...“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף עא, עמוד א)