צנח

צָנַח

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	צנח
שורש וגזרה	צ־נ־ח
בניין	פָּעַל (קַל)

1. (יש לשכתב פירוש זה): נפל מטה ממקום גבוה. ובעיקר הפיל עצמו

   • ”וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ“ (יהושע טו, פסוק יח)
   • בהכשרה היינו צריכים לצנוח ממטוס ארבע פעמים.
   • ראיתי את חולצתי צונחת מחבלי הכביסה רצתי ותפסתי אותה לפני שתתלכלך.

גיזרון

• המילה מופיעה 3 פעמים בלשון המקרא למשמעותה כמה פרשנויות בפסוק לעיל ומקבילתו בשופטים א, פסוק יד קרוב למשמעות נפילה. וב ”וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ“ (שופטים ד, פסוק כא) משמעות רחוקה יותר.

פרשנים מפרשים

יהושע טו שופטים א

• תרגום: איתרכינת - רכנה, התכופפה.
• רש"י (בבלי תמורה ולא כמו שפירש במקום) צווחה,צעקה
• נפלה ונחבטה בכוח בארץ

שופטים ד

• ננעצה,נתקעה (היתד) בכוח באדמה

נגזרות

• צניחה
• צנחן
• מצנח

ניגודים

• נסק

ראו גם

• הצנחה