קנקן

קַנְקַן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנקן
הגייה*	kankan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	קַנְקַן־; ר׳ קַנְקַנִּים, קַנְקַנֵּי־

קנקן.

1. לשון חז"ל כלי קיבול לאחסון נוזלים, ולו נפח של מספר כוסות שתיה. לרוב בעל ידית ופִּיָּה.

   • ”כַּדֵּי יַיִן פְּתוּחוֹת אוֹ סְתוּמוֹת, מְקוֹם שֶׁדַרְכָּן לִמָּכֵר פְּתוּחוֹת, לֹא יָצָא קַנְקַן לְחֻלִּין.“ (משנה, מסכת מעשר שני – פרק א, משנה ד)
   • ”הַטּוֹעֵן אֶת חֲבֵרוֹ כַּדֵּי שֶׁמֶן, וְהוֹדָה בְקַנְקַנִּים, אַדְמוֹן אוֹמֵר, הוֹאִיל וְהוֹדָהּ בְמִקְצָת הַטַּעֲנָה, יִשָּׁבֵעַ.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ד)
   • ”אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזֻקָּק, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים; אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנִים, אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בָּלַע.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה ח)
   • ”נוֹדוֹת הַגּוֹיִם וְקַנְקַנֵּיהֶן וְיַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּנוּס בָּהֶן, אֲסוּרִין וְאִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ד)
   • ”הַמְסַדֵּר קַנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְנִתְמַלְאוּ מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַבּוֹר אֶת מֵימָיו, הֲרֵי זֶה יְשַׁבֵּר.“ (משנה, מסכת מקואות – פרק ב, משנה ט)

גיזרון

• בבלית (קֲנקנֻּ-gangannu (kankannu-גֲנְגַנֻּ בהוראת חדר לאפסון בירה . השוו קן בהוראת 'תא' - ”קִנִּים'“ (בראשית ו, פסוק יד) המילה מצויה גם בלשון חז"ל. (אוגריתית קנקנ qnqn בהוראת צינור, נגזרת גגנ ggn בהוראת 'גרון' ).

צירופים

• אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
• קנקן התה של ראסל
• קנקן חדש מלא ישן
• קנקן שפת צווארון
• תהה על קנקנו

נגזרות

• קנקנית

מילים נרדפות

• כד
• קיתון

תרגום

• אנגלית: pitcher‏‏‏‏
• ערבית: إبْرِيق‏‏‏‏

מידע נוסף

• הניקוד בשני פַּתָּחִים, ובצורת הרבים בא דגש בנו"ן השניה. זאת, בדומה למלים אחרות משורש מרובע כפול. למשל: גלגל, עפעף, כפכף.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

ערך בוויקיפדיה: קנקן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנקנים