כד

כַּד א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כד
הגייה*	kad
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר ונקבה
שורש	כ־ד־ד
דרך תצורה
נטיות	ר׳ כַּדִּים; כַּד־, ר׳ כַּדֵּי־

כדים

1. כלי חרס עגול המתרחב במרכזו, פיו צר יחסית, ובעבר שימושו העיקרי לאחסון נוזלים, גרעינים וכדומה.

   • "וַתְּמַהֵר, וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ, וַתֹּאמֶר שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה..." (בראשית כד, פסוק מו)
   • "נשברה כדו ברשות הרבים, והוחלק אחר במים, או שלקה בחרסיה-חייב" (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ג, משנה א)

2. כלי כמו (1) וגם כלים, גליליים בדרך כלל, עשויים מתכת.

צירופים

• כד אפר

נגזרות

• כדנית

מילים נרדפות

• אמפורה
• לגין

תרגום

• אנגלית: jug‏‏‏‏‏

ראו גם

• קדר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: כד

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדים

כַּד ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כד
הגייה*	kad
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ כַּדָּה

1. מעוגל וקמור.

   • "ואלו הן סימני ביצים כל שכודרת ועגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ, עמוד א)

ניגודים

• חד

תרגום

• אנגלית: round‏, arched‏‏‏‏‏

כֹּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	כוד
הגייה*	kod
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	כ־ד־ד
דרך תצורה
נטיות	ר׳ כֻּדִּים; כֹּד־, ר׳ כֻּדֵּי־

1. קצה קהה או עגלגל, בייחוד: קָצֶהָ הרחב של הביצה.

ניגודים

• חוד

ראו גם

• עגול
• עגלגל
• קצה