מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כד |
| הגייה* | kad |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | כ־ד־ד |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ כַּדִּים; כַּד־, ר׳ כַּדֵּי־ |
כדים
- כלי חרס עגול המתרחב במרכזו, פיו צר יחסית, ובעבר שימושו העיקרי לאחסון נוזלים, גרעינים וכדומה.
- כלי כמו (1) וגם כלים, גליליים בדרך כלל, עשויים מתכת.
- אוגריתית - כד 𐎋𐎄 פונית - כד 𐤊𐤃 . ארמית - כד 𐡊𐡃
- מן המקור השמי : אלקדוֹס قادُوس בהוראת דלי. ובשחזור התחילית הערבית אֲל- בהוראת צינור-השקייה: פורטוגזית: אלקטרוז alcatruz, בספרדית: ארְקָדוז arcaduz, ובלהג ג'ודזמו-סאלוניקי: אלקַדרוּז [1].
- מצרית-קדומה, להלן הירוגליף-ציור המסמל 'בַּנַאִי' ,שהגייתו - כְּדוֹ, אִכְּדֹ מושאל בתיווך ארמית, ליוונית עתיקה "כֲּדוֹס" "κάδος" בהוראת - צנצנת,גיגית.
 ערך בוויקיפדיה: כד |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדים |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כד |
| הגייה* | kad |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ׳ כַּדָּה |
- מעוגל וקמור.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | כוד |
| הגייה* | kod |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ד־ד |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ כֻּדִּים; כֹּד־, ר׳ כֻּדֵּי־ |
- קצה קהה או עגלגל, בייחוד: קָצֶהָ הרחב של הביצה.
- ↑ מאת: פאול וקסלר. "זיהוי יסודות לשוניים יהודיים בשפת ג'ודזמו" / פעמים כרך 18. עמ'-43. 1984