קיתון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קִיתוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיתון
הגייה* kiton
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קִיתוֹנוֹת
  1. כלי לשתייה, כד.
    • ”מביא אדם קיתון מים ומניחו כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפיג צינתם.“ (בבלי, מסכת שבתדף מ, עמוד ב)
    • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ח)

מקור[עריכה]

  • לשון חז"ל מיוונית: koton) κώθων) - ספל, כלי לשתות ממנו.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]