קמא
קַמָּא
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קמא |
| הגייה* | kama |
| חלק דיבר | תאר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ו־ם |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה (על דרך גזרת ע"ע) |
| נטיות | נ׳ קַמַּיְתָא ר׳ קַמָּאֵי |
- לשון חז"ל [ארמית] הקודם, הראשון.
- בפסוקא קמא (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יג, עמוד ב') (בפסוק הראשון).
- לא הוה להון למילף מן קמאי? (בראשית רבה, נח, פרשה לח, סימן ד) (לא היה להם ללמוד מן הקודמים?)
גיזרון
[עריכה]- ייתכן כי מן קדמא בהשמטת ה־ד'.