מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קוממיות |
| הגייה* | komemiyut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ו־ם |
| דרך תצורה | קומם + ־וּת |
| נטיות | |
- עצמאות מדינית, ריבונות.
- "בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי." (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)
| השורש קום |
|
השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ק־ו־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָם |
קָם |
יָקוּם |
קוּם |
לָקוּם |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵקִים |
מֵקִים |
יָקִים |
הָקֵם |
לְהָקִים |
| הֻפְעַל |
הוּקַם |
מוּקָם |
יוּקַם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קוֹמֵם קִיֵּם |
מְקוֹמֵם מְקַיֵּם |
יְקוֹמֵם יְקַיֵּם |
קוֹמֵם קַיֵּם |
לְקוֹמֵם לְקַיֵּם |
| פֻּעַל |
קוֹמַם קֻיַּם |
מְקוֹמָם מְקֻיַּם |
יְקוֹמַם יְקֻיַּם |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
מִתְקוֹמֵם מִתְקַיֵּם |
יִתְקוֹמֵם יִתְקַיֵּם |
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
לְהִתְקוֹמֵם לְהִתְקַיֵּם |
|
|
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קוממיות |
| הגייה* | komemiyut |
| חלק דיבר | תואר־הפועל |
| מין | |
| שורש | ק־ו־ם |
| דרך תצורה | קומם + ־וּת |
| נטיות | |
- בגאווה, בקומה זקופה, בראש מורם.
- "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ." (ברכת המזון/ספרד)
- "וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ" (משנה תורה, ספר אהבה)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת“ (ויקרא כו, פסוק יג).
| השורש קום |
|
השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח. |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ק־ו־ם |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
קָם |
קָם |
יָקוּם |
קוּם |
לָקוּם |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
הֵקִים |
מֵקִים |
יָקִים |
הָקֵם |
לְהָקִים |
| הֻפְעַל |
הוּקַם |
מוּקָם |
יוּקַם |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
קוֹמֵם קִיֵּם |
מְקוֹמֵם מְקַיֵּם |
יְקוֹמֵם יְקַיֵּם |
קוֹמֵם קַיֵּם |
לְקוֹמֵם לְקַיֵּם |
| פֻּעַל |
קוֹמַם קֻיַּם |
מְקוֹמָם מְקֻיַּם |
יְקוֹמַם יְקֻיַּם |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
מִתְקוֹמֵם מִתְקַיֵּם |
יִתְקוֹמֵם יִתְקַיֵּם |
הִתְקוֹמֵם הִתְקַיֵּם |
לְהִתְקוֹמֵם לְהִתְקַיֵּם |
|
|