לדלג לתוכן

קוממיות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קוֹמְמִיּוּת א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאקוממיות
הגייה*komemiyut
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשק־ו־ם
דרך תצורהקומם + ־וּת
נטיות
  1. עצמאות מדינית, ריבונות.
    • "בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי." (מגילת העצמאות של מדינת ישראל)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]
השורש קום

השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתלעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵקִים מֵקִים יָקִים הָקֵם לְהָקִים
הֻפְעַל הוּקַם מוּקָם יוּקַם -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹמֵם
קִיֵּם
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
קוֹמֵם
קַיֵּם
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
פֻּעַל קוֹמַם
קֻיַּם
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
-אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם

קוֹמְמִיּוּת ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאקוממיות
הגייה*komemiyut
חלק דיברתואר־הפועל
מין
שורשק־ו־ם
דרך תצורהקומם + ־וּת
נטיות
  1. בגאווה, בקומה זקופה, בראש מורם.
    • "הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּוֹר עֻלֵּנוּ מֵעַל צַּוָּארֵנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵנוּ." (ברכת המזון/ספרד)
    • "וְהוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ" (משנה תורה, ספר אהבה)

גיזרון

[עריכה]
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא: ”אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים, וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת (ויקרא כו, פסוק יג).

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
השורש קום

השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקריתלעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשוןבמקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵקִים מֵקִים יָקִים הָקֵם לְהָקִים
הֻפְעַל הוּקַם מוּקָם יוּקַם -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹמֵם
קִיֵּם
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
קוֹמֵם
קַיֵּם
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
פֻּעַל קוֹמַם
קֻיַּם
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
-אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם