מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בסִלּוֹן זרנוק מים או גז; ראו סילון. |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סלון |
| הגייה* | salon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | ר׳ סָלוֹנִים |
סלון מהתקופה הויקטוריאנית
- החדר הגדול בבית המשמש לישיבה משותפת של בני הבית ולאירוח אורחים.
- "הִיא חָתְכָה לַהּ חַלּוֹן / וְחָצְבָה לַהּ סָלוֹן / וְתָלְתָה שָׁם תְּמוּנָה וְהִכְנִיסָה אֲרוֹן" (אישה באבטיח
, מאת נורית זרחי)
- ביום שישי בערב צפינו משפחתי ואני בטלוויזיה שבסלון.
- בהשאלה: (ימאות) אזור הנוחות בתחום הקבינה בסירה או יאכטה המוקדש לישיבה נינוחה, לרוב בשלוב שולחן אוכל.
- ג'ק ספארו, אני פוקד עליך לצאת מסלון האונייה שלך ולהתייצב מולי - איש התמנון סתום העין (ראן יוזן)
- מאיטלקית: salone, מבסיס sala – אולם ומוספית one- להעצמה.
- איטלקית: soggiorno, salotto
- אנגלית: living room
- אספרנטו: salono, loĝoĉambro
- גרמנית: Wohnzimmer, Salon
- הודית: बैठकख़ाना (תעתיק: baiṭhak-xānā)
- הולנדית: woonkamer, huiskamer, zitkamer
- הונגרית: nappali
- יוונית: σαλοτραπεζαρία (תעתיק: salotrapezaría)
- יפנית: 居間 (תעתיק: ima)
- נורווגית: stue
- סווהילית: sebule
- ספרדית: salón, sala
- פולנית: salon
- פורטוגלית: sala
- פינית: olohuone, olkkari
- פרסית: نشیمن (תעתיק: נֵשִׁימָן), پذیرائی (תעתיק: פָּדִ'ירָאאִי),
- צ'כית: obývák
- צרפתית: séjour, salon
- קוריאנית: 거실 (תעתיק: geosil)
- רומנית: sufragerie
- רוסית: гостиная (תעתיק: gostínaja)
- שוודית: vardagsrum
 ערך בוויקיפדיה: סלון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סלון |
סַלּוֹן (וגם:סִלּוֹן)
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סלון |
| הגייה* | salon ' silon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ל־ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סַלּוֹנִים או סִלּוֹנִים; ס"ר סַלּוֹנֵי־ או סִלּוֹנֵי־ |
- לשון המקרא שיח קוצני המשתייך למשפחת המצליבים הגדל באזורי הערבות והנגב.
- "וְאַתָּה בֶן-אָדָם אַל-תִּירָא מֵהֶם וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא, כִּי סָרָבִים וְסַלּוֹנִים אוֹתָךְ, וְאֶל-עַקְרַבִּים, אַתָּה יוֹשֵׁב: מִדִּבְרֵיהֶם אַל-תִּירָא וּמִפְּנֵיהֶם אַל-תֵּחָת, כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה." (יחזקאל ב ו).
- "וְלֹא-יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל, סִלּוֹן מַמְאִיר וְקוֹץ מַכְאִב, מִכֹּל סְבִיבֹתָם, הַשָּׁאטִים אוֹתָם; וְיָדְעוּ, כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהוִה." (יחזקאל כח כד).
- מקור המילה אינו ברור, אך משערים כי מן השורש: ס-ל-ה נוצק. מצוי בסורית-ארמית: (סלו,סלא) בהוראת קוץ .
- השוו "סַלּוֹנִים" (יחזקאל ב ו), "סִלּוֹן" (יחזקאל כח כד) לתיבה הארמית-סורית (סליא) בהוראת לדחות,להסיר.