מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צנתר |
| הגייה* | tsantar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ-נ-ת-ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צַנְתְּרִים או צַנְתְּרוֹת |
- צנורית, צנור להולכת נוזלים.
- ... ותוך כך ראה בחזיונו כן אצל הזיתים יש שני צנתרות של זהב, היינו צינורות להגיר השמן שבא מן הזיתים אל הגולה, (מלבי"ם זכריה פרק ד)
- רפואה מכשיר רפואי, צִנור שמשחילים בכלי הדם או בצינור השתן ומשמש לנקוז נוזלים או להעביר בתוכו כלים לטיפול.
- הצירוף הנ"ל גם בארמית תרי צנתרי דדהבא על פי לשון המקרא וָאַעַן שֵׁנִית וָאֹמַר אֵלָיו מַה שְׁתֵּי שִׁבְּלֵי הַזֵּיתִים אֲשֶׁר בְּיַד שְׁנֵי צַנְתְּרוֹת הַזָּהָב הַמְרִיקִים מֵעֲלֵיהֶם הַזָּהָב. (זכריה ד יב)
- רפואה השחיל צַנְתָּר (2) דרך עורק לצורך טיפול בכלי דם או בלב.
