צידון

צִידוֹן

לשון המקרא עיר-ממלכה בלבנון בימי קדם; כיום עיר במדינת לבנון, מצפון לצור.
- ”וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן, בֹּאֲכָה גְרָרָה – עַד-עַזָּה; בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם – עַד-לָשַׁע.“ (בראשית י, פסוק יט)
- ”אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת-יֹשְׁבֵי עַכּוֹ, וְאֶת-יוֹשְׁבֵי צִידוֹן; וְאֶת-אַחְלָב וְאֶת-אַכְזִיב וְאֶת-חֶלְבָּה, וְאֶת-אֲפִיק וְאֶת-רְחֹב.“ (שופטים א, פסוק לא)
- ”דֹּמּוּ, ישְׁבֵי אִי; סֹחֵר צִידוֹן עֹבֵר יָם, מִלְאוּךְ.“ (ישעיהו כג, פסוק ב)