צורי

אין לבלבל ערך זה עם הערך צרי.

צוֹרִי

לשון המקרא שמוצאו מהעיר צוֹר.
- ”בֶּן־אִשָּׁה אַלְמָנָה הוּא מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ־צֹרִי חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת...“ (מלכים א׳ ז, פסוק יד)
- ”וַעֲצֵי אֲרָזִים לְאֵין מִסְפָּר; כִּי הֵבִיאוּ הַצִּידֹנִים וְהַצֹּרִים עֲצֵי אֲרָזִים לָרֹב לְדָוִיד.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק ד)
- ”סֻלָּם הַמִּצְרִי אֵין לוֹ חֲזָקָה, וְלַצוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ג, משנה ו)