פשפש

פִּשְׁפֵּשׁ[עריכה]

לשון חז"ל חיפש, בחן.
- ”רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ... פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד א).
- אמר שלמה: על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, (קהלת ז, פסוק כג) אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. (תנחומא, חוקת, סימן ו).

פשפש המטה.

פשפש ומרכיבי גופו.

לשון חז"ל חרק מאחת תת־הסדרות של Hemiptera, אשר כנפיו קשות בבסיסן וקרומיות בקצתן, ובעל חדק נשלף המשמש ליניקת מוהל צמחים או דם. בפרט, הכינוי מתייחס למין Cimex lectularius המהווה טפיל לבני־אדם.
- ”עוד הן יש בהן צורך זבוב לצרעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלון לחזיות סממית לעקרב.“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק ט, הלכה ב).
- ”אמר רבי נחמן בר יצחק: תולה בפשפש ועד כתורמוס. תנו רבנן: פשפש זה ארכו כרחבו וטעמו כריחו ברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו ארכו כרחבו לענין כתמים טעמו כריחו לענין תרומה, דתנן "או שטעם טעם פשפש בפיו הרי זה יפלוט" מנא ידע טעמו כריחו ואכתי מנא ידע ברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו“ (בבלי, מסכת נידה – דף נח, עמוד ב).

ערך בוויקיפדיה: פשפשים

ערך בוויקיפדיה: פשפש המיטה

טקסונומיה בוויקימינים: Hemiptera

טקסונומיה בוויקימינים: Cimex lectularius

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פשפשים

לשון חז"ל שער קטן או דלת קטנה, במיוחד בתוך דלת גדולה יותר או לידה.
- ”נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק א, משנה ג)