פשפש

פִּשְׁפֵּשׁ א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	פשפש
שורש וגזרה	פ־שׁ־פ־שׁ
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל חיפש, בחן.

   • ”רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ... פשפש ולא מצא יתלה בבטול תורה.“ (בבלי, מסכת ברכות – דף ה, עמוד א).
   • אמר שלמה: על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי, (קהלת ז, פסוק כג) אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי. (תנחומא, חוקת, סימן ו).

גיזרון

• לשון חז"ל מארמית, תרגום למילים חיפש, ביקר.
• יתכן שיש קשר לשם־העצם 'פִּשְׁפֵּשׁ' בהוראת חרק טפיל, שהיה צריך לבחון ולחפש אחריו מחמת קוטנו.

נגזרות

• פשפוש

מילים נרדפות

• חיטט
• נבר

תרגום

• אנגלית: seek‏, examine‏‏‏‏‏

פִּשְׁפֵּשׁ ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פשפש
הגייה*	pishpesh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־שׁ־פ־שׁ
דרך תצורה	משקל קִטֵּל
נטיות	ר׳ פִּשְׁפְּשִׁים

פשפש המטה.

פשפש ומרכיבי גופו.

1. לשון חז"ל חרק מאחת תת־הסדרות של Hemiptera, אשר כנפיו קשות בבסיסן וקרומיות בקצתן, ובעל חדק נשלף המשמש ליניקת מוהל צמחים או דם. בפרט, הכינוי מתייחס למין Cimex lectularius המהווה טפיל לבני־אדם.

   • ”עוד הן יש בהן צורך זבוב לצרעה פשפש לעלוקתה נחש לחפפית שבלון לחזיות סממית לעקרב.“ (ירושלמי, מסכת ברכות – פרק ט, הלכה ב).
   • ”אמר רבי נחמן בר יצחק: תולה בפשפש ועד כתורמוס. תנו רבנן: פשפש זה ארכו כרחבו וטעמו כריחו ברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו ארכו כרחבו לענין כתמים טעמו כריחו לענין תרומה, דתנן "או שטעם טעם פשפש בפיו הרי זה יפלוט" מנא ידע טעמו כריחו ואכתי מנא ידע ברית כרותה לו שכל המוללו מריח בו“ (בבלי, מסכת נידה – דף נח, עמוד ב).

גיזרון

• נקרא כך גם בסורית: ܦܲܫܦܫܵܐ (פַּשְׁפְּשָׁא). יתכן שלקוח במקור מחיתית: pašpana בהוראת: חרק טפיל.

מידע נוסף

• בכ"י קאופמן של המשנה מנוקד: "פְּשֶׁפֶשׁ", וברבים: "פְּשַׁפְשִׁין". וכך מנוקד שם גם במשמעות של "שער קטן".

נגזרות

• שוק פשפשים

תרגום

• אנגלית: true bug‏‏‏‏ (פרט בסדרה) bed bug‏‏‏‏ (הטפיל לאדם)
• אספרנטו: cimo‏‏‏‏
• גרמנית: Wanze‏‏‏‏
• הולנדית: wants‏‏‏‏
• צרפתית: hétéroptère‏‏‏‏
• רוסית: клоп‏‏‏‏ (תעתיק: klop)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פשפשים

ערך בוויקיפדיה: פשפש המיטה

טקסונומיה בוויקימינים: Hemiptera

טקסונומיה בוויקימינים: Cimex lectularius

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פשפשים

פִּשְׁפָּשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פשפש
הגייה*	pishpash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	פ־שׁ־פ־שׁ
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	ר׳ פִּשְׁפָּשִׁים

1. לשון חז"ל שער קטן או דלת קטנה, במיוחד בתוך דלת גדולה יותר או לידה.

   • ”נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם.“ (משנה, מסכת תמיד – פרק א, משנה ג)
   • ”וּשְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁים הָיוּ לוֹ, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ“ (משנה, מסכת מידות – פרק ב, משנה ו)

מידע נוסף

• בכ"י קאופמן של המשנה מנוקד: "פְּשֶׁפֶשׁ", וברבים: "פְּשַׁפְשִׁין". וכך מנוקד שם גם במשמעות של חרק טפיל קטן.

תרגום

• אנגלית: wicket‏‏‏‏‏