מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מגופה
|
| הגייה* |
megufa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ג־ו־פ א
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ מְגוּפוֹת; מְגוּפַת־, ר׳ מְגוּפוֹת־
|
מגופה לאטימת לוע תותח כשאינו בשימוש.
- לשון חז"ל פקק לאטימת חור בדופן או בתחתית כלי קיבול, חבית וכדומה.
- בתחתית אגן השמן של המנוע יש מגופה להרקת השמן.
- "מחט או טבעת... נמצאו במגופת החבית מִצִדֵיהַ, טמאין." (משנה כלים ט א)
- "ואמר רבא: מגופת חבית שתֻקנה נוטלין ממנה לידים." (חולין קז א)
- מן ג-ו-ף, הגיף.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הקדרות (תש"י), 1950; מילון למונחי המכונית (תשט"ו), 1955.
| השורש גוף א
|
|
השורש ג־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| ג־ו־ף א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הֵגִיף
|
מֵגִיף
|
יָגִיף
|
הָגֵף
|
לְהָגִיף
|
| הֻפְעַל
|
הוּגַף
|
מוּגָף
|
יוּגַף
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
