1. מילה יחידאית. רד"ק כתב: "ומצאנו בפירוש הגאונים: פקועות שדה - כעין אבטיחים קטנים, והם מרים ועושין מזרע שלהם שמן, הוא שאמרו רבותינו ז"ל "בשמן פקועות"; והוא הנקרא בלשון ישמעאל חנטל". לפי פירוש זה מדובר באבטיח הפקועה, ובערבית: حَنْظَل (חַנְטַ'ל), שעליו דומים לעלי הגפן ופריו דומה לאבטיח התרבותי אך הוא מר ולא אכיל. זיהוי זה מוסכם כיום.[1]
המשמעות המקורית של המילה היתה כנראה רחבה יותר, והכוונה: פרי עגול. כך מסתבר ע"פ הקבלה לסורית: ܦܲܩܘܿܥܵܐ (פַּקוּעָא) - פרי בר לא אכיל, בעיקר ממשפחת הדלועיים. יש שהקבילו גם למילה "פְּקָעִים" המופיעה גם היא בספר מלכים, שלפי חלק מהדעות הוראתה פרי/פרח עגול (ראו גם בגיזרון פקעת).
2. בפסוק הנ"ל פירש רש"י: "בולי"ץ (boleiz) בלע"ז, סם המוות", כלומר פטריות רעילות. וכן פירשו פרשנים נוספים. על פי פרשנות זו השתרש השם "פקועות" למיני פטריות שונים. יש לציין שכיום מקובל לומר שפרשנות זו אינה נכונה בכוונת הפסוק.
ערך בוויקיפדיה: פקועה דו-נבגית
טקסונומיה בוויקימינים: Agaricus
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פקועות