מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
איכר
|
| הגייה* |
ikar
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־כ־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִטָּל
|
| נטיות |
ר׳ אִכָּרִים; אִכַּר־, אִכָּרֵי־
|
- לשון המקרא אדם העובד את האדמה כדי להניב ממנה תוצר.
- ”וְנִפַּצְתִּי בְךָ רֹעֶה וְעֶדְרוֹ, וְנִפַּצְתִּי בְךָ אִכָּר וְצִמְדּוֹ; וְנִפַּצְתִּי בְךָ, פַּחוֹת וּסְגָנִים“ (ירמיהו נא, פסוק כג)
- אכדית: ikkaru, ארמית: אִכָּרָא, ערבית: אַכַּאר – חקלאי, עובד אדמה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: איכר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איכרים |
ערך בוויקיפדיה: איכר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איכרים