יוגב
מראה
יוֹגֵב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יוגב |
| הגייה* | yogev |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ג־ב |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ יוֹגְבִים |

- איכר, עובד אדמה, חקלאי.
- ”וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים“ (ירמיהו נב, פסוק טז)
- "יֵשׁ יוֹגְבִים וְיֵשׁ כּוֹרְמִים, אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים" ("שיעור מולדת", עלי מוהר)
- שם פרטי לזכר.
- ”מענין הוא שהיתה לו אשה, בתו של ר' יוגב נהווארדיקער, מלמד בתלמוד תורה, איש תם וישר – שהיתה ממש ההפך ממנו.“ (זכרונות, מאת יוסף יואל ריבלין, בפרויקט בן יהודה)
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: husbandman
- ערבית: مزارع, فَلَّاح
מידע נוסף
[עריכה]- הדים למשמעותה המקורית של המלה המקראית "יוגב", ניתן למצוא בשורש וג'ב و ج ب היוצר את התיבה - וַגַּ׳בַ وَجَّبَ בהוראת כפייה, לכפות (= על שכבת האנלפביתים בישראל - ”מִדַּלּוֹת הָאָרֶץ“ (ירמיהו נב, פסוק טז) עבודת שכירות כפויה, מפאת הסיכון הנמוך לשלטון המרכזי בדמות מרידה הנשקפת משכבה ישראלית כנועה וקנויה שכזאת.
- בפשיטתא תרגמו - ”לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יב), "לכרמא ולפלחא"
- בוולגטא - "vinitores et - agricolas", כורמים ועובדי אדמה.
- חז"ל דרשו את משמעות המילה יוגב כמכוונת לצייד חלזונות: "'מדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה:" (שבת כו א).
- רשי פירש "יוגבים" מלשון יקבים.