לדלג לתוכן

יוגב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יוֹגֵב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאיוגב
הגייה*yogev
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשי־ג־ב
דרך תצורהמשקל קוֹטֵל
נטיותר׳ יוֹגְבִים
יוגב חורש שדהו בעזרת סוסיו
  1. איכר, עובד אדמה, חקלאי.
    • ”וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים (ירמיהו נב, פסוק טז)
    • "יֵשׁ יוֹגְבִים וְיֵשׁ כּוֹרְמִים, אֶרֶץ שֶׁל רוֹעִים" ("שיעור מולדת", עלי מוהר)
  2. שם פרטי לזכר.

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מידע נוסף

[עריכה]
  • הדים למשמעותה המקורית של המלה המקראית "יוגב", ניתן למצוא בשורש וג'ב و ج ب‎ היוצר את התיבה - וַגַּ׳בַ وَجَّبَ בהוראת כפייה, לכפות (= על שכבת האנלפביתים בישראל - ”מִדַּלּוֹת הָאָרֶץ“ (ירמיהו נב, פסוק טז) עבודת שכירות כפויה, מפאת הסיכון הנמוך לשלטון המרכזי בדמות מרידה הנשקפת משכבה ישראלית כנועה וקנויה שכזאת.
  • בפשיטתא תרגמו - ”לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים“ (מלכים ב׳ כה, פסוק יב), "לכרמא ולפלחא"
  • בוולגטא - "vinitores et - agricolas", כורמים ועובדי אדמה.
  • חז"ל דרשו את משמעות המילה יוגב כמכוונת לצייד חלזונות: "'מדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה:" (שבת כו א).
  • רשי פירש "יוגבים" מלשון יקבים.

ראו גם

[עריכה]