חדד
מראה
חִדֵּד
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | |
| בניין | |
- {{
- ”אין משחיזין את הסכין ביום טוב: אמר שמואל: לא אמרן אלא לחדדה, אבל להעביר שמנוניתה - מותר.“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כח, עמוד א)
- ”מהו לחדד ראשו של שפוד“ (ירושלמי, מסכת ביצה – דף סג, עמוד ב)
- פיתח יכולת מחשבתית ושימוש בידע בצורה טובה.
- ”לא אמרה רבי עקיבא אלא לחדד בה התלמידים“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יג, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]מובאות נוספות
[עריכה]- ”לומר לך: מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה“ (בבלי, מסכת תענית – דף ז, עמוד א)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]- ערבית: شحذ תעתיק: שְׁחֶז'