השורש נ-צ-ל (להציל, לנצל, להתנצל) קשור בלקיחה של משהו ממקומו. בתורה - נאמר על בני ישראל: ”וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם“ (שמות יב, פסוק לו) - כלומר, לוקחים מהם כלים (ולא במטרה להשיב). בהמשך נכתב ”וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם“ (שמות לג, פסוק ו) - כלומר, הסירו מעצמם את התכשיטים (בבניין התפעל הפעלים לרוב חוזרים אל מבצע הפעולה). אדם שמציל אנשים לוקח אותם מהסכנה שהם נמצאים בה - למשל, המציל בים. ראו למשל: ”כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן“ (עמוס ג, פסוק יב). הפועל 'נִצַּל' הוא בבניין נפעל, שהוא בניין סביל. כלומר, ניצל הוא מישהו שלקחו אותו מהסכנה.
השוו לערבית: שורש نصل, שקשור להיחלצות.
ב' נֶצֶל - בשר מת שנימוח. אלו מטמאין באהל המת, וכזית מהמת, וכזית מן נֶצֶל.
רמב"ם: נצל - בשר שנמוח ונעשה ליחה סרוחה כאשר התחיל הבשר להתעפש.
(אהלות ב, א)
רש"י: נצל - לשון הפרש כמו ויצל אלהים (בראשית לא)
