לדלג לתוכן

מנזר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מִנְזָר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנזר
הגייה* minzar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ז־ר
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִנְזָרִים
מנזר סנטה קתרינה, סיני
  1. מקום בו מתגוררים הנזירים.
    • "בתי הציבור של הנוצרים הם הבניין הגדול שהקים מנזר הארמנים על שדהו אשר ממול לגן-העירוני, העולה בערכו לסך 201,500, ובנייני מנזר היוונים העולים בערכם לסך 108,000 גרוש." (ירושלים של תמול\דוד ילין)

גיזרון

[עריכה]
  • משורש נ־ז־ר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא: מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטפסריִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת, בְּיוֹם קרה-שֶׁמֶשׁ זָרְחָה [1] וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם"“ (נחום ג, פסוק יז),החוקר דוד ילין שאל מן המקרא את תיבת: 'מנזר' ויצק לתוכה את המשמעות הדתית-נוצרית כפי שהיא מקובלת כיום, תרמה לכך העובדה שתיבת 'מנזר' מתואמת במשקלה לתיבת: 'משכן' , ילין יצק למילה מקראית יחידאית משמעות חדשה בימי העברית החדשה. לדעת חלק מהפרשנים שם המשמעות היא שָֹרַיִך ("מִנשׂרַיִך",בהוראת פקידי-ממשׁלתֵּך), ומשורש נֵזר.
  • מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי“ (נחום ג, פסוק יז) עפ"י טור-סיני שהבחין בתיבת 'מנזרייך' שסמוכה היא בפסוק לתיבת 'טפסר' וכנראה משמשת כמקבילתו,לכן לקוחה ממקור אכדי שהגייתו: מֲנְזֲזֵ (manzaze) , בהוראת פקידים אשוריים / בבלים רמי מעלה הנצבים על יד המלך [2].

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מנזר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר

סמוכין

[עריכה]
  1. באסטרולוגיה העתיקה חולקו ימי השבוע לשבעת כוכבי הלכת כך שיום ראשון הוא בשליטת השמש. מכך נובע במספר שפות שיום ראשון נקרא מילולית "יום־השמש" (כגון, אנגלית: Sunday, גרמנית: Sonntag, דנית: Søndag)
  2. נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח