"בתי הציבור של הנוצרים הם הבניין הגדול שהקים מנזר הארמנים על שדהו אשר ממול לגן-העירוני, העולה בערכו לסך 201,500, ובנייני מנזר היוונים העולים בערכם לסך 108,000 גרוש." (ירושלים של תמול\דוד ילין)
משורש נ־ז־ר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם"“ (נחום ג, פסוק יז),החוקר דוד ילין שאל מן המקרא את תיבת: 'מנזר' ויצק לתוכה את המשמעות הדתית-נוצרית כפי שהיא מקובלת כיום, תרמה לכך העובדה שתיבת 'מנזר' מתואמת במשקלה לתיבת: 'משכן' , ילין יצק למילה מקראית יחידאית משמעות חדשה בימי העברית החדשה. לדעת חלק מהפרשנים שם המשמעות היא שָֹרַיִך, ומשורש נֵזר.
”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי“ (נחום ג, פסוק יז) עפ"י טור-סיני שהבחין בתיבת 'מנזרייך' שסמוכה היא בפסוק לתיבת 'טפסר' וכנראה משמשת כמקבילתו,לכן לקוחה ממקור אכדי שהגייתו: מֲנְזֲזֵ (manzaze) , בהוראת פקידים אשוריים / בבלים רמי מעלה הנצבים על יד המלך [1].