"בתי הציבור של הנוצרים הם הבניין הגדול שהקים מנזר הארמנים על שדהו אשר ממול לגן-העירוני, העולה בערכו לסך 201,500, ובנייני מנזר היוונים העולים בערכם לסך 108,000 גרוש." (ירושלים של תמול\דוד ילין)
משורש נ־ז־ר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטפסריִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת, בְּיוֹם קרה-שֶׁמֶשׁ זָרְחָה [1] וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם"“ (נחום ג, פסוק יז),החוקר דוד ילין שאל מן המקרא את תיבת: 'מנזר' ויצק לתוכה את המשמעות הדתית-נוצרית כפי שהיא מקובלת כיום, תרמה לכך העובדה שתיבת 'מנזר' מתואמת במשקלה לתיבת: 'משכן' , ילין יצק למילה מקראית יחידאית משמעות חדשה בימי העברית החדשה. לדעת חלק מהפרשנים שם המשמעות היא שָֹרַיִך ("מִנשׂרַיִך",בהוראת פקידי-ממשׁלתֵּך), ומשורש נֵזר.
”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי“ (נחום ג, פסוק יז) עפ"י טור-סיני שהבחין בתיבת 'מנזרייך' שסמוכה היא בפסוק לתיבת 'טפסר' וכנראה משמשת כמקבילתו,לכן לקוחה ממקור אכדי שהגייתו: מֲנְזֲזֵ (manzaze) , בהוראת פקידים אשוריים / בבלים רמי מעלה הנצבים על יד המלך [2].
↑ באסטרולוגיה העתיקה חולקו ימי השבוע לשבעת כוכבי הלכת כך שיום ראשון הוא בשליטת השמש. מכך נובע במספר שפות שיום ראשון נקרא מילולית "יום־השמש" (כגון, אנגלית: Sunday, גרמנית: Sonntag, דנית: Søndag)
↑ נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח
ערך בוויקיפדיה: מנזר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר