מנזר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מִנְזָר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מנזר |
| הגייה* | minzar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ז־ר |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִנְזָרִים |
מנזר סנטה קתרינה, סיני
- מקום בו מתגוררים הנזירים.
- "בתי הציבור של הנוצרים הם הבניין הגדול שהקים מנזר הארמנים על שדהו אשר ממול לגן-העירוני, העולה בערכו לסך 201,500, ובנייני מנזר היוונים העולים בערכם לסך 108,000 גרוש." (ירושלים של תמול\דוד ילין)
גיזרון[עריכה]
- משורש נ־ז־ר. המילה מופיעה פעם אחת במקרא: ”מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה וְטַפְסְרַיִךְ כְּגוֹב גֹּבָי הַחוֹנִים בַּגְּדֵרוֹת בְּיוֹם קָרָה שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמוֹ אַיָּם"“ (נחום ג, פסוק יז) לדעת חלק מהפרשנים שם המשמעות היא שָֹרַיִך, ומשורש נֵזר.
- עפ"י טור-סיני תיבת ”מִנְּזָרַיִךְ“ (נחום ג, פסוק יז) לקוחה ממקור אכדי , מֲנְזֲזֵ manzaze , בהוראת פקידים אשוריים / בבלים רמי מעלה הנצבים על יד המלך [1].
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מנזר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנזר |
סמוכין[עריכה]
- ↑ נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח