מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | סגפן |
| הגייה* | sagfan |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ג־ף |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָן |
| נטיות | נ': סַגְפָנִית, ר"ז: סַגְפָנִים, ר"נ: סַגְפָנִיוֹת |
- אדם הנוהג לְעַנּוֹת עצמו ע״י הימנעות מהנאות וצרכים או אפילו גרימת כאב או פגיעה בגופו.
- "מקובל להבדיל בין סגפן, החי בחברה אך מוותר על הנאות שונות לבין נזיר הפורש במידה חלקית או מלאה מהחברה" (הערך נזיר, ויקיפדיה).
- נגזר מן סִגֵּף, ראה גיזרון השורש שם.
| השורש סגף |
|---|
|
השורש ס־ג־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
לשון חז"ל מארמית
| ס־ג־ף |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
-אין- |
-אין-
(ב׳ פעוּל: סָגוּף) |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| נִפְעַל |
-אין- |
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
סִגֵּף |
מְסַגֵּף |
יְסַגֵּף |
סַגֵּף |
לְסַגֵּף |
| פֻּעַל |
סֻגַּף |
מְסֻגָּף |
יְסֻגָּף |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִסְתַּגֵּף |
מִסְתַּגֵּף |
יִסְתַּגֵּף |
הִסְתַּגֵּף |
לְהִסְתַּגֵּף |
|
|
