המושג הוטבע ב-1837 על ידי המתמטיקאי האירי ויליאם רואן המילטון[2] על פי המילה מיוונית: nábla) νάβλα), שהיא הצורה היונית הנגזרת מן המילה העברית: "נבל". השם נבחר בגלל הדמיון של צורת סימן הנבלה לנבל.[1]