נבלה

יש להוסיף לדף זה את הערך: נְבָלָה.

נְבֵלָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נבלה
הגייה^*	nvela
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	נ־ב־ל
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	נְבֵלַת־; ר׳ נְבֵלוֹת

(ביולוגיה) גוויה של בעל חיים.
לשון המקרא בעל חיים שמת ללא שחיטה כשרה, והינו אסור למאכל.
- ”לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה“ (דברים יד, פסוק כא)
[סלנג] כינוי גנאי לאדם נבזה.

גיזרון[עריכה]

שורש מקראי ראו גם נָבַל

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

פגר (1)
מנוול (2)

תרגום[עריכה]

אנגלית: carcass‏, carrion‏‏‏‏‏ (1)
ערבית: جُثَّة‏‏‏‏ (1)

ראו גם[עריכה]

טרפה

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: נבלה

נָבְּלה[עריכה]

(מתמטיקה) סימן בצורת האות היוונית דלתא הפוכה (∇) המסמל אופרטורים וקטוריים כגון גרדיאנט, דיברגנץ ורוטור.

גיזרון[עריכה]

המושג הוטבע ב-1837 על ידי המתמטיקאי האירי ויליאם רואן המילטון^[2] על פי המילה מיוונית: nábla) νάβλα), שהיא הצורה היונית הנגזרת מן המילה העברית: "נבל". השם נבחר בגלל הדמיון של צורת סימן הנבלה לנבל.^[1]

מילים נרדפות[עריכה]

דֶ‏‏‏‏ל

תרגום[עריכה]

אנגלית: nabla‏‏‏‏

קישורים חיצוניים[עריכה]

ערך בוויקיפדיה: נבלה (סימן)

סימוכין[עריכה]

↑ W. Thomson, Notes Lect. Molecular Dynamics & Wave Theory of Light at Johns Hopkins Univ. x 112 (MS) (1884)
↑ W. R. Hamilton, in Trans. R. Irish Acad. XVII. 236 (1837)