מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
טריפה
|
| הגייה* |
trefa
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ט־ר־ף
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֵלָה
|
| נטיות |
|
כבש שנהיה טרפה
- בעל חיים שסופו למות בעקבות פציעה או חולי.
- ”טְרֵפָה לֹא-הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה“ (בראשית לא, פסוק לט)
- ”וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ“ (שמות כב, פסוק ל)
- בהשאלה: דבר מאכל שאינו כשר על פי דיני היהדות.
- מקור המילה מהשורש ט־ר־ף, שכן הפציעה המדוברת בד"כ התרחשה בידי טורף.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: טרפה |
| השורש טרף
|
|
השורש ט־ר־ף הוא שורש מגזרת השלמים.
נטיות הפעלים[עריכה]
| ט־ר־ף
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
טָרַף
|
טוֹרֵף
(ב׳ פעוּל: טָרוּף)
|
יִטְרֹף
|
טְרֹף
|
לִטְרֹף
|
| נִפְעַל
|
נִטְרַף
|
נִטְרָף
|
יִטָּרֵף
|
הִטָּרֵף
|
לְהִטָּרֵף
|
| הִפְעִיל
|
הִטְרִיף
|
מַטְרִיף
|
יַטְרִיף
|
הַטְרֵף
|
לְהַטְרִיף
|
| הֻפְעַל
|
הֻטְרַף
|
מֻטְרָף
|
יֻטְרַף
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
טֵרֵף גם טֵרַף
|
מְטָרֵף
|
יְטָרֵף
|
טָרֵף
|
לְטָרֵף
|
| פֻּעַל
|
טֹרַף
|
מְטֹרָף
|
יְטֹרַף
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִטָּרֵף
|
מִטָּרֵף
|
יִטָּרֵף
|
הִטָּרֵף
|
לְהִטָּרֵף
|
מידע נוסף[עריכה]
עקב ההיבלעות של תי"ו הבניין ותשלום הדגש בבניין התפעל, בשורש זה יש הבדל בין הבניין נפעל לבין הבניין התפעל רק בזמנים הווה ועבר.
| |
|
ערך בוויקיפדיה: טרפה