מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מנוול |
| הגייה* | menuval |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ל א, שלמים |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ מְנֻוֶּלֶת |
- שנעדר יופי מקולקל בתכונותיו.
- חורש רע, מרושע, שיש לו כוונות לא טהורות, מתועב.
- תנא דבי רבי ישמעאל: בני, אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש (קידושין, דף ל, ע' ב)
- מנוול, אמר יושב ראש המפלגה, אתה חותר תחתי.
| השורש נול |
|
השורש נ־ו־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| נ-ו-ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
נָוַל |
נוֹוֵל |
יִנְוַל |
נְוַל |
לִנְוֹל |
| נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִפְעִיל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
נִוֵּל |
מְנַוֵּל |
יְנַוֵּל |
נַוֵּל |
לְנַוֵּל |
| פֻּעַל |
נֻוַּל |
מְנֻוָּל |
יְנֻוַּל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְנַוֵּל |
מִתְנַוֵּל |
יִתְנַוֵּל |
הִתְנַוֵּל |
לְהִתְנַוֵּל |
|
|