משתמש:Tkuicrbs/ארגז חול
מראה
סֵבֶל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סבל |
הגייה* | sevel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס-ב-ל |
דרך תצורה | מקל קֵטֶל |
נטיות | סִבְלוֹ, סִבְלָהּ, סִבְלָם, סִבְלָן, סֵבֶל, סִבְלוֹת- |
- תחושת כאב.
- מחלתו החמורה הסבה לו סבל רב בימיו האחרונים.
- חוויה או תחושה לא נעימה שנוצרת בעקבות פגיעה או איום בפגיעה.
- הרדיפות האנטישמיות הסבו סבל רב ליהודים.
- אנו סובלים פחות כאשר אין אנו רואים בסבלם של אלה שאנו אוהבים. (אנטון צ'כוב)
- מקראי עבודה, לרוב של סחיבת משאות כבדים.
- "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שמות, ו, ז)
- "וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת-הַנַּעַ, כִּי-עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל-סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף" (מלכים א, יא, כח)
- "הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח" (נחמיה, ד, יא)
מובאות נוספות
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סבל |
טקסט בוויקיטקסט: סבל |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משתמש:Tkuicrbs/ארגז חול |
סַבָּל
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סבל |
הגייה* | sabal |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס-ב-ל |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | סַבָּלִים, סַבָּלֵי- |
- אדם הנושא ומעביר חפצים ממקום למקום.
- ענת הזמינה לפני חודשיים סבלים כשעברה לדירה אחרת.
- הסבל הזה חזק כל כך! הוא סוחב מקרר לבדו!
מובאות נוספות
[עריכה]- "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה" (נחמיה, ד, ד)
- "אמר רבי שמעון בן אלעזר הראית מימיך ארי - סבל, צבי - קייץ, שועל - חנוני, זאב - מוכר קדרות ובהמה חיה ועוף שיש להם אומנות והם מתפרנסין שלא בצער?!" (משנה מסכת קידושין, פרקה, משנה יג)
תרגום
[עריכה]- אנגלית: porter
ראו גם
[עריכה]סָבַל
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סבל |
שורש וגזרה | ס-ב-ל |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- עבר חוויה לא נעימה שנגרמה לו כתוצאה מפגיעה או מאיום.
- אנשים חייבים לסבול במותם כפי שהם סובלים בלידתם (מיוחס לשייקספיר)
- "אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ" (איכה, ה, ז)
מובאות נוספות
[עריכה]- "אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה" (ישעיהו, נג, ד)