שיחה:מקל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארד

ערך זה הוא חלק מקבוצת הערכים שזכתה במקום השלישי בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015.


שורש[עריכה]

שורש שם העצם "מקל" אינו מבורר - יכול להיות מק"ל, נק"ל או וק"ל. לפיכך השארתי את המילה בלי ניתוח שורש כלל. הללג (שיחה) 12:21, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

לא! אסור להשתמש ב{{ניתוח דקדוקי מקוצר}}! אפרט להלן בדברי הבקרת:

בִּקֹּרֶת לערך בתחרות[עריכה]

מַקֵּל[עריכה]

  • משפטים מדגימים:
    • תבנית {{צט}} מפנה לדף בויקיטקסט, וחלק מהקשורים שבערך שבורים.
      כדי לקשר למשנה השתמש בתבנית עם הפרמטר "משנה ברכות ט ה" (בלא פסיק);
      את "אצל" תוכל למצוא בפרויקט בן־יהודה, אליו תקשר בתבנית {{צטבי}};
      "דקדוקי הטעמים" נמצא באתר HebrewBooks.
      אם הטקסט אינו זמין לך, השתמש בתבנית {{הדגשה}} וקשר אל ערכים רלונטיים בויקיפדיה, אם ישנם.
  • נתוח דקדוקי:
    • {{ניתוח דקדוקי מקוצר}} אמורה לשמש רק עבור מלים לועזיות. השתמש בתבנית {{ניתוח דקדוקי}} כרגיל, ובסעיף השרש כתוב למשל: "אינו ברור" או את כל האפשרויות הסבירות או משהו דומה, והוסף הפניה לסעיף הגזרון.
  • גִזָּרוֹן:
    • חלק נא את הסעיף לפסקאות, לנוחות הקריאה. בנוסף, יש להעביר את ההפניות לסעיף סימוכין מְסֻדָּר בסוף הערך, ובו פרטי המקורות.
    • לדעתי כדאי להועץ במשתמש:רוגד (אולי לאחר התחרות) בקשר להערתך לגבי החלטות האקדמיה.
  • סעיפי האגרון: "צירופים", "נגזרות", "מילים נרדפות" ,"ניגודים", "ראו גם":
    • כתבתם מספר הגדרות לערך. הוסיפו לצד כל קשור בסעיפי האגרון את מספר ההגדרה אליו הוא מתיחס. ראו לדגמה את הסעיף בסר#מילים נרדפות.
    • שימו לב: שמות הערכים בויקימלון מופיעים בכתיב חסר. יש לקשר לערך בכתיבה בכתיב חסר, ולהציגו לקורא בכתיב מלא (לדגמה, כך: [[שלחן|שולחן]]).

מֵקֵל[עריכה]

  • במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך המופיע בהם.
  • תוכל לדעתי להעשיר את סעיפי האגרון בערך. כדאי גם להוסיף משפטים מדגימים מהספרות היפה ומהמקורות.
  • אין צרך לצין את הפעל, מטעמי אחידות. אין מצינים במיזם פעלים בזמן הוה, אלא בזמן עבר בלבד.

בהצלחה! כחלון (שיחה) 12:26, 23 באוגוסט 2015 (IDT)

בִּקֹּרֶת חבר־השופטים[עריכה]

להלן בקרת חבר השופטים בתחרות הכתיבה:

מַקֵּל[עריכה]

  • השימוש במילה 'מטה' בהגדרה בעייתי - ראשית זו לא יותר ממילה נרדפת, ושנית - זו מילה גבוהה יותר מן המילה 'מקל' ומוכרת פחות.
  • בתנ"ך 'מקל' הוא קודם כול ענף (דק) שנכרת מעץ, ונראה שכך גם בימינו - חוץ מבהקשר של משענת להליכה. נראה ששני השימושים העיקריים של 'מקל' הם משענת להליכה וכלי להכאה (מה שעולה גם מצירופים אחדים) - כדאי לתת לכך ביטוי מפורש בסדר המובאות ואולי אף בחלוקה למשמעים: למשל, אפשר לשקול אם לייחד משמעות נפרדת ל'מקל' להליכה - שכיום יכול להיעשות מחומרים נוספים (בעיקר מקלות להליכה בהרים). ויש לזכור שבעבר 'מקל' היה כלי נשק דוגמת הצירוף "מקל יד" בתנ"ך, ואולי כדאי להזכיר זאת במפורש.
  • מקלות ארטיק וכדומה לא מצאו את מקומם בערך; מכיוון שמדובר בגודל אחר לגמרי, השימוש במילה 'מקל' אינה טריוויאלית כלל.
  • בהגדרה 2 - אפשר להוסיף שלרוב מדובר בהקשר של מאכלים, וכדאי להביא דוגמאות נוספות כמו מקלות גבינה.
  • שתי המשמעויות 3 ו־4 לקוחות היישר ממילון בן־יהודה וצריך עיון מה מקומם במילון (אולי ב"מידע נוסף"?).
  • ראוי להוסיף לערך מובאות מודרניות.
  • בסעיפי האגרון - יש להוסיף בצירופים 'מקל נחייה' (לעיוורים), 'דק כמו מקל' או 'רזה כמו מקל'. ברב־מילים יש גם 'לתקוע מקלות בגלגלים', 'שיטת המקל והגזר', 'לאחוז במקל משני קצוותיו'. בנרדפים יש להוסיף: 'מוט', 'בד', 'שבט'. בנרדפים ל'מקל' בהקשר של הכאה יש להזכיר 'שוט'.
  • את הלבטים בעניין השורש אין מקום להכניס לניתוח הדקדוקי - ואפשר להסתפק בציון 'לא ברור' או בנקיטת השורש שנקבע במאגרים של מפעל המילון ההיסטורי.

מֵקֵל[עריכה]

  • בניסוח המשמעות הראשונה צריך להוציא את המילה 'אדם' מן הניסוח (לכל היותר אפשר לומר ששם תואר זה מתייחס לאדם).
  • איך מבחינים בין 'מקל' שהוא 'שם תואר' ל'מקל' שהוא פועל בהווה? האם תרופות המקלות על הכאבים - שם תואר או פועל? בניתוח הדקדוקי מוטב לכתוב בינוני הפעיל.
  • האם מקל כשם תואר הוא רק או בעיקר בהקשר המשפטי? אם כן כדאי לציין זאת. בכל אופן המשפטים המדגימים לקוחים מן התחום המשפטי.
  • בצירופים אולי כדאי לכתוב 'נסיבות מקלות', 'תנאים מקלים', 'צעדים מקלים'.

כחלון (שיחה) 02:22, 24 בספטמבר 2015 (IDT)