כהנה
מראה
לערך העוסק ב{{{אחר}}}; ראו כ, הן או בביטוי כהנה וכהנה.
כְּהֻנָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כהונה |
| הגייה* | kehuna |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ה־ן |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | כְהֻנַּת־; ר׳ כְּהֻנּוֹת |
- לשון המקרא מעמד המשרתים בקודש.
- ”וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת־אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ לִי; וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתָם.“ (שמות מ, פסוק טו)
- ”כִּי אֵין־חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי־כְהֻנַּת יהוה נַחֲלָתוֹ...“ (יהושע יח, פסוק ז)
- ”אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים, וְלֹא נִמְצָאוּ; וַיְגֹאֲלוּ מִן־הַכְּהֻנָּה.“ (עזרא ב, פסוק סב)
- ”מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה, וְהֶעֱלוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.“ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ה)
- ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֱנָסָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִּׂאִין לַכְּהֻנָּה, הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה י)
גיזרון
[עריכה]- מן כוהן.
תרגום
[עריכה]- אנגלית: priesthood