מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כְּהֻנָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
כהונה
|
| הגייה* |
kehuna
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
כ־ה־ן
|
| דרך תצורה |
משקל קְטֻלָּה
|
| נטיות |
כְהֻנַּת־; ר׳ כְּהֻנּוֹת
|
- לשון המקרא מעמד המשרתים בקודש.
- ”וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם כַּאֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ אֶת־אֲבִיהֶם, וְכִהֲנוּ לִי; וְהָיְתָה לִהְיֹת לָהֶם מָשְׁחָתָם לִכְהֻנַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתָם.“ (שמות מ, פסוק טו)
- ”כִּי אֵין־חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם, כִּי־כְהֻנַּת יהוה נַחֲלָתוֹ...“ (יהושע יח, פסוק ז)
- ”אֵלֶּה בִּקְשׁוּ כְתָבָם הַמִּתְיַחְשִׂים, וְלֹא נִמְצָאוּ; וַיְגֹאֲלוּ מִן־הַכְּהֻנָּה.“ (עזרא ב, פסוק סב)
- ”מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה, וְהֶעֱלוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.“ (משנה, מסכת יומא – פרק א, משנה ה)
- ”אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מַעֲשֶׂה בְתִינוֹקֶת שֶׁיָּרְדָה לְמַלְּאוֹת מַיִם מִן הָעַיִן, וְנֶאֱנָסָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, אִם רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר מַשִּׂאִין לַכְּהֻנָּה, הֲרֵי זוֹ תִּנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה י)
לערך העוסק ב{{{אחר}}}; ראו כ, הן או בביטוי כהנה וכהנה.
