מדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף מידה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִדָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מידה
הגייה* mida
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ד־ד
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־
  1. לשון המקרא עצם בעל אורך תקני, איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.
    • ”לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.“ (ויקרא יט, פסוק לה)
    • ”וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק ה)
    • ”לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה.“ (איוב כח, פסוק כה)
    • ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ה, משנה ו)
  2. בהשאלה (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.
    • ”וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ט, משנה ה)
    • בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק.
  3. הערך שהתקבל מאותה השוואה.
    • ”וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג, פסוק יג)
    • ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט, פסוק ה)
    • ”כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו.“ (תהלים קלג, פסוק ב)
    • ”גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן.“ (משנה, מסכת שבתפרק ח, משנה ב)
    • ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יב, משנה ב)
    • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת עדיותפרק א, משנה ב)
  4. בהשאלה (1): כמות מאוזנת של דבר מה.
    • מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים.“ (נחמיה ג, פסוק יא)
    • ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ה, משנה ו)
    • ”אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ.“ (ביצה ג, פסוק ח)
    • המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב.
  5. נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
  6. [מתמטיקה] ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה.
    • מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.

גזרון[עריכה]

  • אכדית ניב בבלי,"מַדתֻ"madattu - "מס" , בדומה למיסים שנקראו "בלו" ו"הלך" - מיסים עבור השלטון [1].

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מידה
השורש מדד

השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים, הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד מַד או מוֹדֵד יָמֹד מֹד לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד יִמַּד הִמֵּד לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד מוּמָד יוּמַד -אין- -אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד יְמוֹדֵד מוֹדֵד לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד מְמֻדָּד יְמֻדַּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד מִתְמוֹדֵד יִתְמוֹדֵד הִתְמוֹדֵד לְהִתְמוֹדֵד

הערות[עריכה]

  • בבניינים קל, נפעל, הופעל ופיעל- לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
  • בבניין נפעל- המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.

סמוגין[עריכה]

  1. "מלים שאולות בלשוננו" נ. ה. טורטשינר,לשונינו ד',תרצ"ז