מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מידה
הגייה * mida
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ד־ד
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־
לשון המקרא אורך תקני , איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.
”לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.“ (ויקרא יט , פסוק לה ) ”וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה .“ (זכריה ב , פסוק ה ) ”לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה .“ (איוב כח , פסוק כה ) ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו ) בהשאלה מן (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.
”וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה ה ) בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק. הערך שהתקבל מאותה השוואה.
”וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג , פסוק יג ) ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט , פסוק ה ) ”כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו .“ (תהלים קלג , פסוק ב ) ”גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ב ) שגיאת לואה: תבנית:משנה ) אין פרק יב במסכת פסחים. ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ב ) ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ב )
בהשאלה מן (1): כמות מאוזנת של דבר מה.
”מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים.“ (נחמיה ג , פסוק יא ) ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ , מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו ) שגיאת לואה: תבנית:תנ"ך ) אין ספר ביצה. ”אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה . רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה , לֹא יְמַלְאֶנּוּ.“ (ביצה ג , פסוק ח ) המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב. נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
[מתמטיקה ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה .
מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.
1. שאול מאכדית בניב בבלי,"מַדתֻ" (madattu) - "מס ", בדומה למיסים שנקראו "בלו " ו"הלך" - מיסים עבור השלטון, אנשי המידה המוזכרים בפסוק לקמן הם גובי המיסים - ”כֹּה אָמַר יְהוָה יְגִיעַ מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים אַנְשֵׁי מִדָּה עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ“ (ישעיהו מה , פסוק יד ) [ 1]
ערך בוויקיפדיה:
מידה
השורש מדד
השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים , הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים .
מ־ד־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מַד
מַד או מוֹדֵד
יָמֹד
מֹד
לָמֹד
נִפְעַל נָמַד נָמָד
יִמַּד
הִמֵּד
לְהִמֵּד
הִפְעִיל -אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הֻפְעַל הוּמַד
מוּמָד
יוּמַד
-אין-
-אין-
פִּעֵל מוֹדֵד מְמוֹדֵד
יְמוֹדֵד
מוֹדֵד
לְמוֹדֵד
פֻּעַל מֻדַּד
מְמֻדָּד
יְמֻדַּד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמוֹדֵד
מִתְמוֹדֵד
יִתְמוֹדֵד
הִתְמוֹדֵד
לְהִתְמוֹדֵד
בבניינים קל , נפעל , הופעל ופיעל - לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
בבניין נפעל - המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.
↑ "מלים שאולות בלשוננו" נ. ה. טורטשינר,לשונינו ד',תרצ"ז
ערך בוויקיפדיה: מידה