מדה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.

מִדָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מידה
הגייה*	mida
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	מ־ד־ד
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ מִדּוֹת; מִדַּת־, ר׳ מִדּוֹת־

1. לשון המקרא עצם בעל אורך תקני, איתו אפשר להעריך את ממדיו של עצם אחר.

   • ”לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.“ (ויקרא יט, פסוק לה)
   • ”וָאֶשָּׁא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה-אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה.“ (זכריה ב, פסוק ה)
   • ”לַעֲשׂוֹת לָרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה.“ (איוב כח, פסוק כה)
   • ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)

2. בהשאלה (1): משתנה כמותי המאפשר לערוך השוואות בין עצמים, בהתאם לתקן נתון.

   • ”וּבְכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מָמוֹנְךָ; דָּבָר אַחֵר בְּכָל מְאֹדֶךָ, בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בִּמְאֹד מְאֹד.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה ה)
   • בישראל כמו באירופה, המטר הוא יחידת המידה הסטנדרטית למדידת מרחק.

3. הערך שהתקבל מאותה השוואה.

   • ”וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה-רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל-שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ.“ (יחזקאל מג, פסוק יג)
   • ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה-הִיא אֵדְעָה מֶה-חָדֵל אָנִי.“ (תהלים לט, פסוק ה)
   • ”כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו.“ (תהלים קלג, פסוק ב)
   • ”גֶּמִי, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תְּלַאי לְנָפָה וְלִכְבָרָה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כְּדֵי לִטֹּל מִמֶּנּוּ מִדַּת מִנְעָל לַקָּטָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ח, משנה ב)
   • ”אֵיזוֹ הִיא דֶרֶךְ רְחוֹקָה, מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ, וּכְמִדָּתָהּ לְכָל רוּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק יב, משנה ב)
   • ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, [...] קַב וּמֶחֱצָה חַיָּבִים בַּחַלָּה; וּמִשֶּׁהִגְדִּילוּ הַמִּדּוֹת אָמְרוּ, חֲמֵשֶׁת רְבָעִים חַיָּבִין.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ב)

4. בהשאלה (1): כמות מאוזנת של דבר מה.

   • ”מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן פַּחַת מוֹאָב, וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים.“ (נחמיה ג, פסוק יא)
   • ”הַמְתַמֵּד וְנָתַן מַיִם בַּמִּדָּה וּמָצָא כְדֵי מִדָּתוֹ – פָּטוּר, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב; מָצָא יוֹתֵר עַל כְּדֵי מִדָּתוֹ, מוֹצִיא עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשׁבּוֹן.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ה, משנה ו)
   • ”אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ.“ (ביצה ג, פסוק ח)
   • המחקרים מצביעים על כך שצריכת יין במידה עשויה למנוע מחלות לב.

5. נטייה הטבועה באופיו של אדם ומנחה את התנהגותו.
6. [מתמטיקה] ערך הניתן על־ידי פונקציית המידה לקבוצה במרחב המידה.

   • מידתו של יחידון לפי מידת המנייה היא 1.

צירופים

• איש מידות
• טוהר מידות
• מדה כנגד מדה
• מדה טובה
• מידת הדין
• מדת הרחמים
• מדת סדום
• סרט מדה
• קנה מידה
• תורת המדות
• תיקון המידות
• בעל מידות

מילים נרדפות

• מטר (1)
• סרגל (1)
• שיעור (3)
• פרופורציה (4)
• תכונה (5)

ניגודים

• חוסר מידה (4)

תרגום

• אנגלית: scale‏, measure‏‏‏‏
• יוונית: μέτρο‏‏‏‏ (תעתיק: métro)
• צרפתית: dimension‏, mesure‏‏‏‏
• רוסית: мера‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מידה