נמד
מראה
נָמַד (גם: נִמְדַּד)
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נמד או נמדד |
שורש וגזרה | מ־ד־ד, גזרת הכפולים |
בניין | נפעל |
- נֶעֶרְכָה מִדָּתוֹ שֶׁל דָּבָר, נִבְדַּק שִׁעוּרוֹ; נֶפַח, אֹרֶךְ, גֹּדֶל, הֶקֵּף וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה.
- "יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְעֻזְּךָ לֹא יִתֹּם..." סעדיה גאון, "זוכר חסדי אבות"
- ”אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם...“ (ירמיהו לג, פסוק כב)
- ”וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר...“ (הושע ב, פסוק א)
- "היה לכלי כסוי קמור-בזמן שהוא קבוע, נִמְדָּד עימו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ט')
- "רבי מאיר אומר, את שדרכו לִמָּדֵד בגסה, ומדדו בדקה-טפלה דקה לגסה" (משנה, סדר זרעים, מסכת דמאי, פרק ב')
גיזרון
[עריכה]- פועל מקראי, מקבילות דומות גם באכדית: madadu, ובערבית: مَدَّدَ (קרי: מַדַּדַ)- האריך, מתח.
מילים נרדפות
[עריכה]ראו גם
[עריכה]
השורש מדד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|