מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נָמַד (גם: נִמְדַּד) [ עריכה ]
נֶעֶרְכָה מִדָּתוֹ שֶׁל דָּבָר, נִבְדַּק שִׁעוּרוֹ; נֶפַח, אֹרֶךְ, גֹּדֶל, הֶקֵּף וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה.
"יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְּמַעְלָה וְעֻזְּךָ לֹא יִתֹּם..." סעדיה גאון , "זוכר חסדי אבות"
”אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִמַּד חוֹל הַיָּם...“ (ירמיהו לג , פסוק כב )
”וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר...“ (הושע ב , פסוק א )
"היה לכלי כסוי קמור-בזמן שהוא קבוע, נִמְדָּד עימו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ט' )
"רבי מאיר אומר, את שדרכו לִמָּדֵד בגסה, ומדדו בדקה-טפלה דקה לגסה" (משנה, סדר זרעים, מסכת דמאי, פרק ב' )
פועל מקראי, מקבילות דומות גם באכדית: madadu, ובערבית: مَدَّدَ (קרי: מַדַּדַ)- האריך, מתח.
מילים נרדפות [ עריכה ]
השורש מדד
השורש מ־ד־ד הוא שורש מגזרת הכפולים , הניטה בבניין פֻּעַל על דרך גזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
מ־ד־ד
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
מַד
מַד או מוֹדֵד
יָמֹד
מֹד
לָמֹד
נִפְעַל
נָמַד
נָמָד
יִמַּד
הִמֵּד
לְהִמֵּד
הִפְעִיל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
הֻפְעַל
הוּמַד
מוּמָד
יוּמַד
-אין-
-אין-
פִּעֵל
מוֹדֵד
מְמוֹדֵד
יְמוֹדֵד
מוֹדֵד
לְמוֹדֵד
פֻּעַל
מֻדַּד
מְמֻדָּד
יְמֻדַּד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְמוֹדֵד
מִתְמוֹדֵד
יִתְמוֹדֵד
הִתְמוֹדֵד
לְהִתְמוֹדֵד
בבניינים קל , נפעל , הופעל ופיעל - לצד הנטייה על דרך הכפולים, נעשית נטייה כשרה על דרך השלמים; מָדַד, נִמְדַּד, הֻמְדַּד, מִדֵּד- בכל הזמנים כבר בלשון חז"ל.
בבניין נפעל - המטה בצורת הציווי ובצורת המקור בפתח במקום בצירי תחת פה"פ אינו משתבש: הִמַּד, לְהִמַּד.