”אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים. גלגלה בחטים וטִמְטְמָה (וְטֻמְטְמָה) בשעורים האוכל ממנה חייב מיתה“ (משנה, מסכת חלה – פרק ג, משנה א)
ביטוי לכך אפשר לראות בדרשת חז"ל למילה ”וְנִטְמֵתֶם בם“ (ויקרא יא, פסוק מג) (נִטְמֵאתֶם כתובה חסר א') אל תקרי ונטמאתם אלא ונִטַּמְטֶם (כנראה הכוונה נאטמתם ולא לפועל נִטַּמְטֵם, בארמית הפועל אטם ללא א' ט־מ־ם או ט־מ־ן ”סִתְּמוּם תרגום:טמונון או וטמינהו“ (בראשית כו, פסוק טו)) מכאן שעבירה מטמטמת ליבו של אדם (תלמוד ומדרשים).
הפועל טמטם נמצא מעט בארמית: ”ויסגר החלב“ (שופטים ג, פסוק כב) וטמטם שומנא באפי להבא. ”טח עיניהם מראות“ (ישעיהו מד, פסוק יח) ארי מטמטמן איניהון מלמחזי.