מפגר

מְפַגֵּר

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מפגר
הגייה*	mefager
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	פ־ג־ר
דרך תצורה	בינוני של בניין פיעל
נטיות	ר׳ מְפַגְּרִים, נ׳ מְפַגֶּרֶת, נ"ר מְפַגְּרוֹת

1. נחשל, נשאר מאחור, מאחר, שאינו מתקדם כאחרים.

   • המטילים חכו למפגרים מאחור.

2. [רפואה] בן אדם שסובל מפיגור שכלי.

גיזרון

• משורש מקראי, צורת בינוני של הפועל פִגֵּר.

מילים נרדפות

• נחשל(1)
• טמבל, טיפש (2)
• מאחר (1)

ניגודים

• גאון, חכם (1)מחונן
• מפותח, מתקדם (2)

תרגום

• אנגלית: retarded‏‏‏‏

ראו גם

• פגרה
• פיגור שכלי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: פיגור