מזודה

מִזְוָדָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מזוודה
הגייה^*	mizvada
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ז־ו־ד
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳ מִזְוָדוֹת, מִזְוֶדֶת־, ר׳ מִזְוְדוֹת־

מזוודה

איור של מזוודה

מופיעה במשנה: "רבי יהודה אומר, אף הרבצל והמזודה כל שהן" (משנה כלים כ א), ובנוסח הרמב"ם מופיע "והמיזדה". רבי עובדיה מברטנורא מפרש את הכתוב: "מזודה - כלי שנותנים בו צידה לדרך".
ארמית צידה זוודתא-זוודין דוגמה: אַתְקִינוּ לְכוֹן זְוָדִין אֲרֵי בְּסוֹף תְּלָתָא יוֹמִין אַתּוּן עָבְרִין יַת יַרְדְנָא (תרגום יונתן יהושע פרק א)
בשומרונית-ארמית ,משורש ז-ו-ד נגזרת תיבת "זבד" במשמעות - כינוס, עפ"י הפסוק "תעבד כל מועד בזבד" (=תוך התכנסות). לפיכך ניתן לפרש "מזוודה" - כ"תיבת כינוס עבור בגדים".
שורש מקביל زود (ז־ו־ד) בערבית, במשמעות דומה (צידה, הצטיידות).