מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נאחז אחד בחברו. התחבר נדבק הרבים ונעשו כאחד. ובהשאלה:
- ”כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ“ (איוב לח, פסוק ל)
- ”אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ“ (איוב מא, פסוק ט)
- כל הדרכים הצרות מתלכדות בהמשך לכביש הראשי
- הקבוצה התלכדה בעקבות הנצחון וכעת יש פחות חיכים וחילוקי דיעות בין חבריה.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
| השורש לכד
|
|
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
| ל־כ־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
לָכַד
|
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד)
|
יִלְכָּד יִלְכּוֹד
|
לְכוֹד
|
לִלְכּוֹד
|
| נִפְעַל
|
נִלְכַּד
|
נִלְכָּד
|
יִלָּכֵּד
|
הִלָּכֵד
|
לְהִלָּכֵד
|
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
לִכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
יְלַכֵּד
|
מְלַכֵּד
|
לְלַכֵּד
|
| פֻּעַל
|
לֻכַּד
|
מְלֻכָּד
|
יְלֻכָּד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְלַכֵּד
|
מִתְלַכֵּד
|
יִתְלַכֵּד
|
הִתְלַכֵּד
|
לְהִתְלַכֵּד
|
| |
|
