מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא נאחז אחד בחברו. התחבר נדבק הרבים ונעשו כאחד. ובהשאלה:
- ”כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ“ (איוב לח, פסוק ל)
- ”אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ“ (איוב מא, פסוק ט)
- כל הדרכים הצרות מתלכדות בהמשך לכביש הראשי
- הקבוצה התלכדה בעקבות הנצחון וכעת יש פחות חיכים וחילוקי דיעות בין חבריה.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
| השורש לכד |
|---|
|
השורש ל־כ־ד הוא שורש מגזרת השלמים. מן המקרא משמעו אחיזה תפיסה. כיבוש וציד וגם חיבור.
| ל־כ־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
לָכַד |
לוֹכֵד
(ב׳ פעוּל: לָכוּד) |
יִלְכָּד יִלְכּוֹד |
לְכוֹד |
לִלְכּוֹד |
| נִפְעַל |
נִלְכַּד |
נִלְכָּד |
יִלָּכֵּד |
הִלָּכֵד |
לְהִלָּכֵד |
| הִפְעִיל |
-אין- |
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
-אין- |
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
לִכֵּד |
מְלַכֵּד |
יְלַכֵּד |
מְלַכֵּד |
לְלַכֵּד |
| פֻּעַל |
לֻכַּד |
מְלֻכָּד |
יְלֻכָּד |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְלַכֵּד |
מִתְלַכֵּד |
יִתְלַכֵּד |
הִתְלַכֵּד |
לְהִתְלַכֵּד |
|
|
