כתבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כְּתֻבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתובה
הגייה* ktuba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ת־ב
דרך תצורה משקל קְטֻלָּה
נטיות ר' כְּתֻבּוֹת, כְּתֻבַּת־, כְּתֻבּוֹת־
  1. חוזה כתוב, הנקרא "שטר", שהבעל מוסר לאשתו תחת החופה ביום נישואיהם.
    • שטר-הכתובה מפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו הן במהלך חיי הנישואין ( "שְאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, פסוק י)), והן תשלום פיצויים כספיים במקרה של גירושין (או מות הבעל).
    • בכתובה מתחייב הבעל שלוש התחייבויות: 1. מזונות לאישה 2. תשלום דמי כתובה ותוספת כתובה 3. נדוניה ותוספת נדוניה. (כתובה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת)
    • "בתולה - כתובתה מאתיים, וְאַלְמָנָה - מָנֶה" (משנה, מסכת כתובותפרק א, משנה ב).

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

הכתובה מוצגת לכלה תחת החופה
שטר הכתובה לפי המסורת היהודית-האורתודוקסית בירושלים

מידע נוסף[עריכה]

  • בכתיב המלא יש להבחין בין "כתובּה" (בי"ת דגושה) לבין "כתובה" (בי"ת רפה) שהיא צורת הנקבה של "כָּתוּב". לדוגמה: "הצהרת העצמאות כתובה על קלף".

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כתובה

  • עו"ד אלינור ליבוביץ, "הכול על הכתובה". ‏הפורטל הישראלי לגירושין ומשפחה‏


השורש כתב

השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ת־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּתַב ב.פוֹעל: כּוֹתֵב

ב.פעוּל: כָּתוּב

יִכְתֹּב כְּתֹב לִכְתֹּב
נִפְעַל נִכְתַּב נִכְתָּב יִכָּתֵב הִכָּתֵב לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל הִכְתִּיב מַכְתִּיב יַכְתִּיב הַכְתֵּב לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל הֻכְתַּב מֻכְתָּב יֻכְתַּב -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּב מְכַתֵּב יְכַתֵּב כַּתֵּב לְכַתֵּב
פֻּעַל כֻּתַּב מְכֻתָּב יְכֻתַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּתֵּב מִתְכַּתֵּב יִתְכַּתֵּב הִתְכַּתֵּב לְהִתְכַּתֵּב
  1. "מילון ארמי-עברי מקוון". ‏פורטל הדף היומי‏

כַּתָּבָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כתבה
הגייה* katava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־ת־ב
דרך תצורה משקל קַטָּלָה
נטיות ר' כַּתָּבוֹת, כַּתָּבַת-, כַּתָּבוֹת-
  1. דיווח, או מידע עיתונאי אחר, כתובים או משודרים, הבאים לתת רקע ולהעשיר בנושאים שבלב האקטואליה או בשוליה.
    • עיתונאים המדווחים מאיזורי לחימה מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשדר כתבות עדכניות ישירות מהשטח אל חדר העריכה.
    • קראנו בכתב־העת כתבת דיוקן על דמותו של המועמד לתפקיד ראש־הממשלה הבא.
    • בסדרת הטלוויזיה "מאחורי החדשות" שודרה כתבת צבע על הפליטים מאריתריאה המתגוררים בדרום תל־אביב.
    • ביומני־רשת שבמרשתת מתפרסמות מדי פעם מעין כתבות תחקיר על המתרחש מאחורי הקלעים של תוכניות המציאות בטלוויזיה.
    • הכתבה היא סוגה עיתונאית השונה ממאמר ומידיעה.

גיזרון[עריכה]

  • מהשורש הארמי כ־ת־ב.

המלה "כַּתָּבָה" היא מחידושי הלשון של אליעזר בן-יהודה. הוא מגדיר את המלה "כתבה" כך: "מה שהכתב כתב להעתון על המארעות שבמקומו Correspondenze". [1]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כתבה


השורש כתב

השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

כ־ת־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּתַב ב.פוֹעל: כּוֹתֵב

ב.פעוּל: כָּתוּב

יִכְתֹּב כְּתֹב לִכְתֹּב
נִפְעַל נִכְתַּב נִכְתָּב יִכָּתֵב הִכָּתֵב לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל הִכְתִּיב מַכְתִּיב יַכְתִּיב הַכְתֵּב לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל הֻכְתַּב מֻכְתָּב יֻכְתַּב -אין- -אין-
פִּעֵל כִּתֵּב מְכַתֵּב יְכַתֵּב כַּתֵּב לְכַתֵּב
פֻּעַל כֻּתַּב מְכֻתָּב יְכֻתַּב -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּתֵּב מִתְכַּתֵּב יִתְכַּתֵּב הִתְכַּתֵּב לְהִתְכַּתֵּב
ַ
  1. מילון בן יהודה