כתבה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תוכן עניינים
כְּתֻבָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כתובה |
| הגייה* | ktuba |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ת־ב |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ כְּתֻבּוֹת; כְּתֻבַּת־, ר׳ כְּתֻבּוֹת־ |
 |
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- חוזה כתוב, הנקרא "שטר", שהבעל מוסר לאשתו תחת החופה ביום נישואיהם.
- שטר-הכתובה מפרט את התחייבויות הבעל כלפי אשתו הן במהלך חיי הנישואין ( ”שְאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע“ (שמות כא, פסוק י)), והן תשלום פיצויים כספיים במקרה של גירושין (או מות הבעל).
- בכתובה מתחייב הבעל שלוש התחייבויות: 1. מזונות לאישה 2. תשלום דמי כתובה ותוספת כתובה 3. נדוניה ותוספת נדוניה. (כתובה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת)
- ”בתולה - כתובתה מאתיים, וְאַלְמָנָה - מָנֶה“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ב).
גיזרון[עריכה]
- ה"כתובה" היא כפי הנראה עברית במקורה. במקורות הארמיים שבתלמוד מופיעה ה"כתובא" (=כשמה הארמי) רק בנטיות שונות, כגון: ”כְּתוּבָּתָא“ (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) במשמעות של כְּתֻבּוֹת (נ"ר של כתובא), או למשל ”כְּתוּבָּתֵיהּ“ (בבלי, מסכת גיטין – דף יח, עמוד א) במשמעות של כְּתֻבָּתוֹ (ה"כתובא" שלו). [1]
צירופים[עריכה]
- כתובה דאירכסא (=בתרגום מארמית: כתובה שאבדה)
- כתובת בנין דכרין (=בתרגום מארמית: כתובת בנים זכרים)
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- בכתיב המלא יש להבחין בין "כתובּה" (בי"ת דגושה) לבין "כתובה" (בי"ת רפה) שהיא צורת הנקבה של "כָּתוּב". לדוגמה: "הצהרת העצמאות כתובה על קלף".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: כתובה |
- עו"ד אלינור ליבוביץ, "הכול על הכתובה". הפורטל הישראלי לגירושין ומשפחה
| השורש כתב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ "מילון ארמי-עברי מקוון". פורטל הדף היומי
כַּתָּבָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כתבה |
| הגייה* | katava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־ת־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
| נטיות | ר׳ כַּתָּבוֹת; כַּתָּבַת־, ר׳ כַּתָּבוֹת־ |
|
|
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- דיווח, או מידע עיתונאי אחר, כתובים או משודרים, הבאים לתת רקע ולהעשיר בנושאים שבלב האקטואליה או בשוליה.
- עיתונאים המדווחים מאיזורי לחימה מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשדר כתבות עדכניות ישירות מהשטח אל חדר העריכה.
- קראנו בכתב־העת כתבת דיוקן על דמותו של המועמד לתפקיד ראש־הממשלה הבא.
- בסדרת הטלוויזיה "מאחורי החדשות" שודרה כתבת צבע על הפליטים מאריתריאה המתגוררים בדרום תל־אביב.
- ביומני־רשת שבמרשתת מתפרסמות מדי פעם מעין כתבות תחקיר על המתרחש מאחורי הקלעים של תוכניות המציאות בטלוויזיה.
- הכתבה היא סוגה עיתונאית השונה ממאמר ומידיעה.
גיזרון[עריכה]
- מחידושי אליעזר בן-יהודה. הוא מגדיר את המלה כך: "מה שהכתב כתב להעתון על המארעות שבמקומו Correspondenze". [1]
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| ערך בוויקיפדיה: כתבה |
| השורש כתב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- ↑ מילון בן יהודה
