מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
כְּתֻבָּה [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כתובה
הגייה *
ktuba
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
כ־ת־ב
דרך תצורה
משקל קְטֻלָּה
נטיות
ר׳ כְּתֻבּוֹת; כְּתֻבַּת־, ר׳ כְּתֻבּוֹת־
הכתובה מוצגת לכלה תחת החופה
שטר הכתובה לפי המסורת היהודית-האורתודוקסית בירושלים
לשון חז"ל (יהדות ) חוזה כתוב שהבעל מוסר לאשתו תחת החופה ביום נישואיהם .
” הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא, אִבְּדָה כְתֻבָּתָהּ .“ (משנה, מסכת פאה – פרק ג, משנה ז )
”בְּתוּלָה, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם; וְאַלְמָנָה, מָנֶה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק א, משנה ב )
”מְעִידִין אָנוּ בְאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ , וַהֲלֹא בֵּין הַיּוֹם וּבֵין לְמָחָר סוֹפוֹ לִתֶּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ , אוֹמְדִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁל זוֹ“ (משנה, מסכת מכות – פרק א, משנה א )
”וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן, כְּתֻבָּה בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הַבַּעַל, נְכָסִים הַנִּכְנָסִים וְהַיּוֹצְאִין עִמָּהּ בְּחֶזְקַת יוֹרְשֵׁי הָאָב.“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ט, משנה ט )
מילים נרדפות [ עריכה ]
מידע נוסף [ עריכה ]
בכתיב המלא יש להבחין בין "כתובּה" (בי"ת דגושה) לבין "כתובה" (בי"ת רפה) שהיא צורת הנקבה של "כָּתוּב". לדוגמה: "הצהרת העצמאות כתובה על קלף".
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
עו"ד אלינור ליבוביץ, "הכול על הכתובה ". הפורטל הישראלי לגירושין ומשפחה
השורש כתב
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
כ־ת־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
כָּתַב
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב )
יִכְתֹּב
כְּתֹב
לִכְתֹּב
נִפְעַל
נִכְתַּב
נִכְתָּב
יִכָּתֵב
הִכָּתֵב
לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל
הִכְתִּיב
מַכְתִּיב
יַכְתִּיב
הַכְתֵּב
לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל
הֻכְתַּב
מֻכְתָּב
יֻכְתַּב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
כִּתֵּב
מְכַתֵּב
יְכַתֵּב
כַּתֵּב
לְכַתֵּב
פֻּעַל
כֻּתַּב
מְכֻתָּב
יְכֻתַּב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְכַּתֵּב
מִתְכַּתֵּב
יִתְכַּתֵּב
הִתְכַּתֵּב
לְהִתְכַּתֵּב
כַּתָּבָה [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
כתבה
הגייה *
katava
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
כ־ת־ב
דרך תצורה
משקל קַטָּלָה
נטיות
ר׳ כַּתָּבוֹת; כַּתָּבַת־, ר׳ כַּתָּבוֹת־
דיווח, או מידע עיתונאי אחר, כתובים או משודרים, הבאים לתת רקע ולהעשיר בנושאים שבלב האקטואליה או בשוליה.
עיתונאים המדווחים מאיזורי לחימה מצוידים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי לשדר כתבות עדכניות ישירות מהשטח אל חדר העריכה .
קראנו בכתב־העת כתבת דיוקן על דמותו של המועמד לתפקיד ראש־הממשלה הבא.
בסדרת הטלוויזיה "מאחורי החדשות" שודרה כתבת צבע על הפליטים מאריתריאה המתגוררים בדרום תל־אביב.
ביומני־רשת שבמרשתת מתפרסמות מדי פעם מעין כתבות תחקיר על המתרחש מאחורי הקלעים של תוכניות המציאות בטלוויזיה.
הכתבה היא סוגה עיתונאית השונה ממאמר ומידיעה.
מחידושי אליעזר בן־יהודה. הוא מגדיר את המלה כך: "מה שהכתב כתב להעתון על המארעות שבמקומו Correspondenze". [1]
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
כתבה
השורש כתב
השורש כ־ת־ב הוא שורש מגזרת השלמים .
נטיות הפעלים [ עריכה ]
כ־ת־ב
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
כָּתַב
כּוֹתֵב
(ב׳ פעוּל: כָּתוּב )
יִכְתֹּב
כְּתֹב
לִכְתֹּב
נִפְעַל
נִכְתַּב
נִכְתָּב
יִכָּתֵב
הִכָּתֵב
לְהִכָּתֵב
הִפְעִיל
הִכְתִּיב
מַכְתִּיב
יַכְתִּיב
הַכְתֵּב
לְהַכְתִּיב
הֻפְעַל
הֻכְתַּב
מֻכְתָּב
יֻכְתַּב
-אין-
-אין-
פִּעֵל
כִּתֵּב
מְכַתֵּב
יְכַתֵּב
כַּתֵּב
לְכַתֵּב
פֻּעַל
כֻּתַּב
מְכֻתָּב
יְכֻתַּב
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְכַּתֵּב
מִתְכַּתֵּב
יִתְכַּתֵּב
הִתְכַּתֵּב
לְהִתְכַּתֵּב