שיחה:כתבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Student hat 2.svg

הערכים "כְּתֻבָּה" ו"כַּתָּבָה" נכתבו במסגרת קורס ויקימילון השני.

נגזרות[עריכה]

האם את הנגזרות דלהלן עליי להכניס לתוך הערך? השאלה נובעת מכך, שאלה נגזרות של השורש כ-ת-ב ולא של המלה "כתובָּה".

-- את ההודעה כתב/ה המשתמש/ת Outcyber ששכח/ה לחתום.

לא, רק את מה שנגזר ישירות מ"כתובה". ראובן מ. (שיחה) 16:02, 28 בפברואר 2016 (IST)

בקרת עבור הערך[עריכה]

  • המשפט המדגים הראשון מְסֻרְבָּל מעט. לרב אנו מעדיפים משפטים קצרים וברורים על־פני תאורים המסבירים על הדרך. לשקולך :-) ברוח זו, עדיף לדעתי להחליף את המשפט השני בצטוט מדיק מאתר "דעת". הדף שמצאת מתאים בעיני מאד למשפטים מדגימים. במשפט השלישי לדעתי כדאי להביא את גם המשך הצטוט: "בְּתוּלָה, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, וְאַלְמָנָה - מָנֶה".
  • כמה ענינים טכניים: סדר נא את המשפטים המדגימים בהגדרה בסדר כרונולוגי; הסר נא את ההדגשה על שם המסכת "כתובות" בצטוט שהבאת, היא מונעת קשור תקין למסכת באתר ויקיטקסט; סדר נא את הסעיפים הערך בהתאם לסדרם בויקימילון:תבנית ערך. סדר קבוע נדרש לצרך האחידות ומקל על עבודת בוטים.
  • גזרון: מדוע כתבת שהשרש "כ־ת־ב" הוא ארמי? לשרש "כ־ת־ב" ישנה מקבילה בארמית (ולמשל גם בערבית), אך הוא אינו "שרש ארמי". אם הבנתי את יסטרוב נכונה מקור המלה "כְּתֻבָּה" הוא אמנם בצורות הארמיות "כתובא"/"כתובתא" (שפרושן הסכם או שטר?), ולעתים היא נכתבה באל"ף גם בתלמוד. תוכל גם להעיר ולהבדיל את המלה מ"כְּתוּבָה"בעברית, בבי"ת רפה.
  • נרדפות: לדעתי מהר הבתלות הוא הכסף הַמֻּבְטָח בַּכְּתֻבָּה, ולא הַכְּתֻבָּה עצמה, ולכן מתאים יותר ל"ראו גם". כמה מפרשני המקרא פרשו "מהר" ככתבה ממש, ולדעתי כדאי לכתב על כך בערך מהר, אולי תחת הסעיף "פרשנים מפרשים"
  • לטעמי אפשר לותר על התרגום " Jewish) marriage contract)‏‏‏‏" באנגלית. למעשה, זו שאלה גדולה יותר. ישנן מלים רבות שאין להן תרגום בשפת היעד, אך נתן להוסיף להן הסבר (למשל שבעה, עגונה או אפלו כָּפִיָּה. בהקשר זה אולי יענין אותך מאמר זה (-: ). ברם, הגיוני בעיני להוסיף פרמטר בתבניות התרגום, שיאפשר הסבר חפשי למלה מבלי לקשר לערך בויקימלון שבשפת היעד. כדאי להועץ במפקדים.
  • הצרופים כתובה דאירכסא וכתוּבַּת בנין דכרין טובים בעיני (בערך "כתבת בנין דכרין" הת"ו בקבוץ ולא בשורוק). ברם, "כתובה דאוריתא"/"דרבנן" אינם לטעמי ערכים מלוניים. אלו שיטות במחלקת־חכמים השואלת אם מצות הַכְּתֻבָּה היא מהתורה או מהחכמים.
  • ראו גם: נדוניה מתאים מאד לסעיף זה; גט מתאים יותר ל"נגודים". נכסי מלוג ונכסי צאן ברזל שיכים אמנם לאותו הנושא, אך לטעמי די בהשתיכותם לקטגוריה:נישואים והם רחוקים מכדי להכלל ב"ראו גם".
  • אפשר להוסיף תרגום ברוסית: ктуба.
  • שיכת את הערכים שכתבת לקטגוריות ש(עדין) אינן קימות: "חוזים", "גירושין", "מדיה". לטעמי, את "חוזים" בהחלט אפשר ליצור; ברם, את "גירושין" אפשר אולי לכלול בתוך "נישואים" (כרגע, הערכים משיכים בפשטות ל"משפחה"), ואת "מדיה" מחליפה "תקשורת".
האם תרצה שאדריכך, למצער, ביצירת הקטגוריה "חוזים", ועל היתר נדון בהמשך?

כחלון (שיחה) 01:19, 1 במרץ 2016 (IST)

הערות לערך כַּתָּבָה[עריכה]

ערך חשוב וטוב שכתבת עליו.

  1. ההגדרה: "סקירה, בדרך כלל בנושאי אקטואליה, הנכתבת על-ידי הכַּתָּב או הכַּתֶּבֶת, כדי לפרסמה באמצעי התקשורת (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, מרשתת וכיו"ב)."
  • המילה 'כתבה' נשאלה זה כבר גם לתחום של התקשורת המשודרת ולכן השימוש בפועל 'נכתבת' בעייתי במידה רבה.
  • כמו כן עניין הכתב או הכתבת נראה לי מיותר, דידקטי מדיי, לא באמת עוזר להבין ומסורבל.
  • כמובן המבנה "נכתבת על-ידי" אינו רצוי.
  • במונחי התקשורת של האקדמיה הוגדרה הכתבה בשני ערכים נפרדים. בעיתונות כתובה: "שם כללי לסיפור עיתונאי שיש בו הרחבה והעמקה ואינו מחויב לחדשות השוטפות, להבדיל מ'ידיעה' ומ'מאמר'". בטלוויזיה: "מִשׁדר טלוויזיה בתכניות חדשות ובמגזינים, בדרך כלל דיווח עיתונאי מצולם שאורכו בין דקה לשלושים דקות."
  • אולי אפשר להציע ניסוח מעין זה: טקסט כתוב או משדר (רדיו או טלוויזיה) המביא מידע מורחב בנושא שיש בו עניין לציבור. הכתבה היא סוגה עיתונאית השונה ממאמר והשונה מידיעה. יש כתבת צבע, כתבת תחקיר, כתבת דיוקן וכדומה.
  • אפשר להביא את בן-יהודה ישירות מן המקור ללא התיווך של ראובן סיוון (ואם סיוון מוסיף משהו מעבר למה שכתוב במילון אפשר להפנות אליו בהערת שוליים). ודרך אגב הנה הציטוט מן המילון ככתבם המדויק: "מה שהכַּתָּב כֹתב להעתון על המארעות שבמקומו"; המילים הלועזיות באות בגרמנית Correspondenze ובדרך קצרה גם באנגלית: nce-

בהצלחה

רונית רוגד (שיחה) 20:50, 16 במרץ 2016 (IST)