מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
רענן
|
הגייה* |
ra'anan
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ר־ע־נ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר׳ רַעֲנַנִּים
|
- לשון המקרא טרי, מלא חיות.
- ”עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.“ (דברים יב, פסוק ב)
- ”עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.“ (תהלים צב, פסוק טו)
- ”וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד.“ (תהלים נב, פסוק י)
- בהשאלה (1): בעל כוחות מחודשים.
מילים נרדפות[עריכה]
השורש רענן
|
השורש ר־ע־נ־ן הוא שורש מרובע גזור שם.
נטיות הפעלים[עריכה]
ר־ע־נ־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
נִפְעַל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
|
|
|
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
רִעֲנֵן
|
מְרַעֲנֵן
|
יְרַעֲנֵן
|
רַעֲנֵן
|
לְרַעֲנֵן
|
פֻּעַל
|
רֻעֲנַן
|
מְרֻעֲנָן
|
יְרֻעֲנָן
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְרַעֲנֵן
|
מִתְרַעֲנֵן
|
יִתְרַעֲנֵן
|
הִתְרַעֲנֵן
|
לְהִתְרַעֲנֵן
|
| |
|