רענן

יש להוסיף לדף זה את הערך: רִעֲנֵן.

רַעֲנָן[עריכה]

לשון המקרא טרי, מלא חיות.
- ”...עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.“ (דברים יב, פסוק ב)
- ”עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ.“ (תהלים צב, פסוק טו)
- ”וַאֲנִי כְּזַיִת רַעֲנָן בְּבֵית אֱלֹהִים; בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד־אֱלֹהִים עוֹלָם וָעֶד.“ (תהלים נב, פסוק י)
בהשאלה מן (1): בעל כוחות מחודשים.

השורש רענן

בספר איוב מופיע: ”בְּלֹא יוֹמוֹ תִּמָּלֵא; וְכִפָּתוֹ לֹא רַעֲנָֽנָה.“ (איוב טו, פסוק לב) בהטעמה מלעיל, וע"פ התקבולת נראה שהמילה איננה תואר אלא פועל מרובע בבניין קל (בדומה לשַׁאֲנָן).

השורש ר־ע־נ־ן הוא שורש מרובע גזור שם.