”קו הנעליים החדיש מבטיח לנו עונה נוחה. חרטום הנעל יהיה מעוגל ולא מחודד, והנטיה היא לנעליים פתוחות מאחור.“ ("דבר", 9 באפריל 1965, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה (ימאות) הקצה הקדמי של גוף כלי שיט; אותו חלק של דופן הספינה המשתרע מאחורי קנה החרטום וכלפי מטה בשני צדדיה (ועל כן נקרא באנגלית בלשון רבים).
”למרות אשר בצי קאמימורא נמצאו אניות זעירות בערך, כגון הרצה "Chitose" (4,480 טון), אשר בהיות הים סוער יכסו הגלים את חרטומה [...].“ ("הצפירה", 2 במאי 1904, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”לא טוב? שתלך לבית חולים – צרח השומר הטוב ועלה בכל גופו על חרטום המכונית, ידיו דופקות על השימשה ופיו יורק אש.“ ("מעריב", 11 בינואר 1970, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
קרוב אל "חֹטֶם" בתוספת רי"ש, ככל הנראה בתהליך דומה ליצירת מילים כגון: כסא - כרסא, שבט - שרביט, סְעִפִּים (מחשבות) - סַרְעַפִּים. המילה מצויה באותה משמעות גם בערבית בהגיית חֻרטֻם (خرطوم)
ועד הלשון העברית, מונחי סנדלרות, תש"א (1941); מונחי ספנות ת"ש-תש"א (1940).
ר' עובדיה מברטנורא על משנה טהרות א ג: החרטום – שהעוף מנקר בו.
רש"י על חולין קכא א: החרטום - בי"ק בלע"ז.
ספר הערוך לנתן בן יחיאל, עמ' 128: "חרטום... ובמגילת איכה חרטומא דסנדלא. פירוש: פיו של עוף ושל בהמה ושל סנדל נקר' חרטום ובלשון ישמעאל כרטום."
שלמה באבר, מבוא למדרש איכה רבה, וילנה תרנ"ט-1890 (עמ' 64): "הערוך לא ציין מקומו והביא חרטומא דסנדלא, ואולי כוון להמאמר בריש מדרש איכה חד מאתינס אזל לירושלים והוה מפלי בבני ירושלים וזבין סחורתא דסנדליה, ולפני הערוך היתה הגי' חרטומא דסנדליא."
ערך זה עוסק בחרטום, חלק קדמי. לערך העוסק בחרטום, מכשף; ראו חרטם.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקורים
ערך בוויקיפדיה: חרטום
מדריך טיולים בוויקימסע: חרטום