חטם
מראה
חֹטֶם
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | חוטם |
הגייה* | khotem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ח־ט־ם |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ חֳטָמִים, חֹטֶם־, חָטְמֵי־ |
- לשון חז"ל איבר בולט במרכז הפנים, אחראי לחוש הריח ומשמש גם לנשימה.
- ”אֵין מְעִידִין אֶלָּא עַל פַּרְצוּף פָּנִים עִם הַחֹטֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ סִימָנִין בְּגוּפוֹ וּבְכֵלָיו“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ג)
- ”מֵאֵיִן הָיוּ מוֹדְדִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מִטִּבּוּרוֹ; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מֵחָטְמוֹ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, מִמְּקוֹם שֶׁנַּעֲשָׂה חָלָל, מִצַּוָּארוֹ.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ד)
- ”אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין בַּבַּהֶרֶת, תּוֹךְ הָעַיִן, תּוֹךְ הָאֹזֶן, תּוֹךְ הַחֹטֶם, תּוֹךְ הַפֶּה, הַקְּמָטִין, וְהַקְּמָטִין שֶׁבַּצַּוָּאר...“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ו, משנה ח)
- ”הַשּׁוֹחֶה לִשְׁתּוֹת, הַמַּיִם הָעוֹלִים בְּפִיו וּבִשְׂפָמוֹ, בְּכִי יֻתַּן; בְּחָטְמוֹ וּבְרֹאשׁוֹ וּבִזְקָנוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ד, משנה א)
- ”הִנֵּה בַּיִת מַה קָּטָן / בּוֹ כִּסֵּא וְגַם שֻׁלְחָן; / מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִּים / לִי בִּקְצֵה הַחֹטֶם.“ (עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, מאת רבקה דוידי בזֶמֶרֶשֶׁת)
גיזרון
[עריכה]- ארמית: חוּטְמָא. ערבית: מַחְ'טִם.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] תרגום
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפים |