גמיש

גָּמִישׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גמיש
הגייה^*	gamish
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ג־מ־שׁ
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ גְּמִישָׁה, ר׳ גְּמִישִׁים, נ"ר גְּמִישׁוֹת

עברית חדשה היכול להימתח, להתכופף, או להתכווץ; ואח"כ לשוב לצורתו הראשונית.
- גומי הוא חומר גמיש.
- שריריו של הספורטאי גמישים.
בהשאלה: מתרגל למצבים שונים בקלות, מתאים עצמו לנסיבות ולתנאים.
- המנהיג הזה מאד גמיש בעמדותיו.
- ”ואולם גמיש הוא ונבון – ידע גם להמתין, גם להעיז, גם למרוד, גם לשתוק, לסגת אחור לשם התקפה מוצלחת, לקחת את הטוב באשר ימצאהו, למזג יחד בסינתיזה הרמונית תנועות שונות, וביניהן גם כאלו הסותרות זו את זו.“ (בימי תחית איטליה: פרק שמיני: חתימה, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)

מחידושי אליעזר בן־יהודה. מארמית: גְּמַשׁ במשמעות של נכפף ”זימנין דגמיש ליה לרישיה“ (בבלי, מסכת יומא – דף סז, עמוד א).

השורש ג־מ־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.