מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא |
בדל |
| הגייה* |
bdal |
| חלק דיבר |
שם־עצם |
| מין |
זכר |
| שורש |
ב־ד־ל |
| דרך תצורה |
משקל קְטָל |
| נטיות |
ר׳ בְּדָלִים, בִּדְלֶי־ |
- חלק שנפרד מן העקר, שארית קטנה.
-
- כֹּה אָמַר אדני כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן. ( עמוס ג יב)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
בדל |
| שורש וגזרה |
ב־ד־ל, גזרת השלמים |
| בניין |
פָּעַל |
- התרחק מן האחר, נִתֵּק קשר.
-
- רבי כמדומה לי שחבירים בדילים ממך. (תלמוד בבלי, בבא מציע, דף נט, עמוד ב)
| ניתוח דקדוקי - פועל |
| כתיב מלא |
בידל |
| שורש וגזרה |
ב־ד־ל, גזרת השלמים |
| בניין |
פִּעֵל |
- שׂם בנפרד, שׂם רוח בינו ובין האחר.
