ויקימילון:הגדרה מילונית

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Plume pen w.png

עקרונות יסוד[עריכה]

ההגדרה היא הבסיס לערך המילוני. זהו פריט המידע הראשון, ולעיתים היחידי, שמחפש הקורא בערך. מטרתה העיקרית של ההגדרה היא לסייע לקורא לתחום את משמעויותיה של המילה בעולם המושגים שלו. מבסיס זה אנו מסיקים כמה הנחיות יסודיות, שאת השלכותיהן המעשיות נפרט בסעיף "ניסוח ההגדרה" להלן:

  • כתבו את ההגדרה בלשון בהירה ופשוטה, שאינה מייגעת את הקורא ואינה שולחת אותו להסברים נוספים.
  • נסחו את ההגדרה בלשון קצרה ותמציתית, אך הקפידו להקיף את כלל המשמעויות האפשריות של הערך.
  • זכרו: ערך מילוני אינו ערך אנציקלופדי. המילון אינו נדרש ללמד את הקורא מדע או היסטוריה, ודי לו בהסברים כלליים על מושא הערך.

עיקרון חשוב וראשוני בכל מילון כי הגדרותיו יהיו פשוטות, קצרות ומדויקות בתכלית, כדי שיובנו וייקלטו על ידי הקוראים בלי יגיעה. ההגדרה אינה צריכה להתנסח במילים קשות, שלצורך הבנתן ייאלצו הקוראים לחזור ולדפדף במילון. אבל הקיצור והצמצום יפים הם כל עוד אינם באים על חשבון הבהירות
מתוך ההקדמה למלון אבן שושן החדש

הנה עקרונות יסוד נוספים הקשורים בהגדרות, ונובעים ממדיניות קרן ויקימדיה:

  • הקפידו על ניטרליות בהגדרותיכם, במיוחד בערכים העוסקים בנושאים שנויים במחלוקת (למשל, בהגדרת מושגים פוליטיים). זכרו שאינכם צריכים ללמד את הקורא על מושא ההגדרה אלא רק להגדיר אותו. לכן הימנעו מהבאת דעות שאינן נדרשות להגדרה. כרגיל, ניתן להוסיף מידע לשוני רלוונטי (למשל, גישות שונות בהגדרת המילה "לאומן"; שינויי משמעות שחלו במילה "פשיסט") בסעיפי הערך המתאימים, תוך ציון מקורות.
  • מחלוקות לגבי ההגדרה תתבררנה בדף השיחה של הערך, כמו מחלוקות אחרות הקשורות בערך. רצוי ללבן את העובדות בהבאת מקורות.
  • כדי לנסח הגדרה כדאי לעתים לקרוא את הגדרת המילה במילונים אחרים - בעברית ובשפות זרות. רצוי גם לחפש הגדרות למילים קרובות ולמילים מנוגדות כדי להבהיר מתוכן את המשמעות המדויקת של המילה שאתם מגדירים. ברם, אין לצטט הגדרות ממילונים קיימים כלשונן, ואפילו תוך ציון המקור. גם אם נעזרתם במילונים אחרים, ניסוח ההגדרה חייב להיות משלכם. ראו ויקימילון:זכויות יוצרים.

ניסוח ההגדרה[עריכה]

דווקא הגדרות והסברים אין כתיבתם אחידה : יש שקולעים ויש שמחטיאים ויש שתופסים הקבלה רחוקה ויש שהעין מסתנוורת ואינה רואה את הפתרון הקרוב, יש יום של יובש ועייפות ויש יום של שאר רוח, יש יום של דיכאון ויש יום של זיק משובה ואף של תפיסת לשון דיבור
מתוך גושן גוטשטיין

פשטות ההגדרה[עריכה]

  • הימנעו ממילים קשות ונדירות בהגדרה ככל האפשר. אם השתמשתם במילה קשה בהגדרה, סביר שכדאי יהיה לקשר אותה לערך מילוני מתאים. לדוגמה: בהגדרה "כלי חקלאי המשמש לדיש" עבור הערך "מוֹרָג", יש טעם לקשר לערך דַּיִשׁ.
  • על פי רוב די במשפט יחיד עבור ההגדרה עצמה. לעתים כדאי להוסיף משפט קצר נוסף המלמד מעט על מושא ההגדרה. אם חשוב בעיניכם להביא הסברים נוספים, כגון הבדלת הערך ממילים דומות לו ("זָרַע" לעומת "שָׁתַל"; "חרגול" לעומת "חגב") או הרחבה לגבי אופן השימוש במילה - הביאו אותם בסעיפים אחרים. זכרו שסעיפי הערך נועדו להכיל מידע לשוני, ומידע לגבי מושג ההגדרה ניתן להביא במשפטים המדגימים.
  • שפה מדעית ופירוט טכני רצויים בערך אם אינם מַקְשִׁים על הקורא ומסרבלים את הערך. ניקח לדוגמה את הערך ענן. ההגדרה "ריכוז טיפות מים או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות" (מתוך הערך "ענן" בוויקיפדיה) מגדירה את הענן מן הבחינה המדעית. לעומתה ההגדרה "כתם לבן או אפור ברקיע שיכול להוריד גשם" מתייחסת לענן רק מבחינת מראהו (ואינה מדויקת מן הבחינה המדעית), ולכן היא פשטנית. דרך המלך תשלב בין שתי גישות ההגדרה, למשל: "גוש מסיבי של טיפות מים או חלקיקי קרח המרחפים באוויר".
  • לעתים אפשר לפשט הגדרה באמצעות הסרת פתיחה מסורבלת:
    • אין לציין את חלק הדיבר בהגדרה (הגדרה כגון "תואר המציין תחושת גועל" עבור הערך "מבחיל", או פתיחת הגדרה כגון "שם עץ הנפוץ ב...", וכד'). אנו מגדירים את המושג המסומן באמצעות המילה ולא את המילה עצמה.
    • בדומה לכך פתיחת הגדרה במילים כגון "מין" או "סוג" (למשל "מין מתכת" או "סוג חומר") בדרך־כלל אינה רצויה, וראו להלן פירוט נפרד לגבי ערכים זואולוגיים ובוטניים. בעבר פתיחה כזו הייתה נפוצה בתיאור מילים מן המקורות (צמחים, חומרים וכד'), שזיהוין בעולם הפיזי לא היה ברור. הימנעו מערפול כזה של ההגדרה עבור מושגים שהוראתם ידועה.
    • הפתיחה "אדם ש..." בערכי תארים ושמות (כגון "מנהיג", "עשיר") מגבילה לעתים את ההגדרה יתר על המידה. ודאו שמושא הערך מתאר אדם תמיד, ולא חיה או עצם למשל (וְלוּ במשמעות מושאלת).
    • אפשר לפתוח הגדרת שמות תואר בשי"ן הזיקה או בה"א הזיקה. לדוגמה, "מייגע - הגורם עייפות"; או "נעקד - שקשרו אותו".

כי מיד ראה ראיתי כי אין הדבר פשוט כמו שנדמה לי. כי בהיות תכליתי היחידה בספר זה לתת מלים להשימוש המעשי בדבור, לא יכלתי להסתפק בפרוש המלים בגדר פחות או יותר כללי ולאמר למשל "אחלמה", מין אבן, "תדהר" מין אילן, וכיוצא בזה, אלא היה עלי לגדר את המלה בדיוק גמור ולאמר איזו אבן מהאבנים נקראת אחלמה, ואיזה אילן מהאילנות נקרא תדהר, למען ידע המדבר עברית לאיזו אבן ולאיזה אילן יקרא באלה השמות. וכשרציתי לעשות זאת ראיתי, כי בקצתם אין הדבר מֻכרע עדַין, ויש חלוקי דעות בין המפרשים ואני אינני בן סמך להכריע"
מתוך המבוא למילון בן יהודה

שיטת ההגדרה[עריכה]

  • ההגדרה הקלסית, בעיקר בערכי שמות־עצם, היא בדרך של סיווג כללי ולאחריו הבחנות. בשלב הסיווג מכלילים את הערך בקבוצה רחבה שאליה הוא משתייך, ובהמשך מפרטים הבחנות המבדילות אותו מפרטים אחרים בקבוצה. לדוגמה:
"קַיִץ: אחת מארבע עונות השנה (הכללה), מחודש יוני עד חודש אוגוסט, והיא העונה החמה ביותר (הבחנות)".
"רפובליקה: שיטת משטר (הכללה) שבה השלטון במדינה, לרוב נשיא, נבחר על ידי אזרחיה לפרק זמן מוגבל (הבחנה)".
מילות ההבחנה תלויות בערך המוגדר. בערכי מאכלים, למשל, טבעי לתאר את מראה המאכל וטעמו; בערכי כלים - את תכליתם ואת אופן השימוש בהם; בערכים העוסקים ברגשות - את התחושה שהם מעוררים באדם, וכדומה.
  • מילים נרדפות ומילים מנוגדות אינן רצויות בסעיף ההגדרה, בדרך־כלל, ויש להביאן בסעיפים הייעודים בדף הערך (סעיפי האגרון). להלן כמה הערות בנושא זה.
רק לעתים נדירות אפשר לומר ששתי מילים הן נרדפות מוחלטות (או ניגודים מוחלטים) זו לזו - כלומר שאפשר להחליפן זו בזו בכל הקשר שהוא. לעתים קרובות נמצא שהמילים משמשות בתחומים שונים, שייכות למשלבים שונים או שיש להן הוראות נוספות מלבד ההוראה המשותפת לשתיהן. בהגדרה באמצעות נרדפות וניגודים הבדלים אלו מושמטים, והתוצאה המתקבלת אינה מדויקת. לדוגמה: למילה "חָשׁוּךְ" ישנה ההוראה הרגילה ("שאין בו אור"), ולצדה הוראה מושאלת ("פרימיטיבי"). להוראה הרגילה מתאים בדרך־כלל הניגוד "מואר" ולשנייה – "נאור". כך, אם נכתוב בערך מואר את ההגדרה "שאינו חָשׁוּךְ" לא נציג בפני הקורא תמונה מדויקת.
היעדר הדיוק בולט עוד יותר בהגדרות באמצעות נרדפות רבות. הנה למשל הגדרה עבור המילה "שָׂשׂוֹן" באמצעות שרשרת נרדפות: "שמחה, גיל, רינה, דיצה". בין נרדפות אלו יש הבדלי משמעות, ומהגדרה כגון זו מקבל הקורא תחום־חפיפה מעורפל עבור הערך, שגבולותיו אינם מוגדרים.
לבסוף, הגדרה באמצעות מילים נרדפות יכולה לגרום להגדרות מעגליות. כלומר, ערך א' משתמש בהגדרתו בערך ב', אך זה האחרון מוגדר באמצעות ערך א'.
מדברים אלו נגזרות כמה הנחיות מעשיות:
  • על פי רוב אין להביא נרדפות וניגודים בהגדרות. חלף זאת נסו לבדוק את ההגדרות בערכים אלו, ולצטט משם את החלקים המתאימים עבור הערך. שיטה זו עדיפה אם אינה מסרבלת את ההגדרה.
  • אפשר להגדיר מילה קשה באמצעות נרדפת או ניגוד פשוטים ממנה (לדוגמה: "עלטה" באמצעות המילה "חושך" או "שָׁוְא" באמצעות הנגדתו ל"אמת"). בהיתר זה נכללת גם הגדרה של מילים לועזיות באמצעות מקבילות עבריות, אם הן פשוטות ונפוצות. לדוגמה: ניתן להגדיר את הערך "ורבלי" באמצעות החלופה "מילולי", אך לא רצוי להגדיר את המילה "פלאש" באמצעות חלופתה "מַבְזֵק". כמובן שכדאי להביא חלופה זו בסעיף הנרדפות.
  • גם אם השתמשתם בהגדרה במילים נרדפות או מנוגדות, יש להביא את המילים הללו בסעיפי האגרון המתאימים, ובפרט אם לא קישרתם אליהן בקישור פנימי.
  • אם בחרתם להוסיף נרדפות וניגודים בהגדרה - המעיטו בהן ככל האפשר.
  • יש קושי בהגדרת ערכים בסיסיים (כגון "טוב", "כלום", "עָשָׂה") ובפרט בשמות מופשטים ("חכמה", "חן", "עֵרֶך"): אי אפשר לבאר אותם במילים פשוטות מהם; התעמקות פילוסופית במשמעות אינה תמציתית דייה בתור הגדרה; רשימת נרדפות, כאמור, אינה מומלצת. זכרו שאינכם נדרשים לפתור את סוגיית הגדרת הטוב או הנפש - שהאנושות עדיין מתחבטת בה - כדי להגדיר את המושג. די יהיה להגדיר את הוראות המילה בשפה. נסו למשל לחפש הגדרות למילים נרדפות או קרובות למילה, ולתקן אותן בהתאם להבדלי המשמעות. אם נתקלתם בסוגיות לשוניות מעניינות העוסקות במשמעות המילה, תוכלו להביאן בהמשך הערך בסעיפים המתאימים.
  • ככלל, אין להשתמש בהגדרה במילים מאותו השורש של הערך (ובכללן בשם הערך עצמו). זאת כדי להימנע מהגדרות מעגליות. יוצאות מכלל זה ההגדרות הבאות, המפנות לערכים פשוטים יותר:
  • אפשר להשתמש במילה שממנה נגזר הערך. למשל, להגדיר את התואר "ביקורתי" באמצעות השם "ביקורת".
  • אפשר להגדיר פעלים סבילים (כדוגמת "נִכְתַּב". אך לא כדוגמת "נעמד", שאינו פועל סביל) ואת צורות הבינוני שלהם ("נִלְעָג") באמצעות צורות אחרות מאותו השורש. כלל זה חל גם על צורות בינוני פעול (כגון "שָׁמוּר", "מסומן"). שימו לב: איננו נוהגים להשתמש בהפניות כאלו בשמות אחרים, ובפרט בצורות בינוני פעיל (כגון "שומר", "מייגע").

הגדרות בערכים זואולוגיים ובוטניים[עריכה]

בערכים העוסקים בממלכת החי והצומח ישנו מבנה קבוע להגדרה:

  • בהגדרה זואולוגית: בתחילת ההגדרה יצוינו המחלקה והמשפחה, למשל: בערך אריה - "יונק ממשפחת החתוליים"; בערך לילית - "עוף ממשפחת הינשופיים"
  • בהגדרה בוטנית: בתחילת ההגדרה יצוינו הצורה (עץ, עשב, צמח טפיל, שיח, צמחי מים, גאופיט וכולי), אפיון כלשהו והמשפחה, למשל: בערך פטל - "שיח בעל פרות אכילים ממשפחת הוורדיים"; בערך אורגנו - "שיח רב־שנתי, המשמש כתבלין, ממשפחת השפתניים"; בערך אֶרֶז - "עץ מחטני ממשפחת האורניים".
  • אפשר לציין רמות מיון אחרות במקרים מסוימים, אך ככלל אין לציין מיון טקסונומי מלא (שהלא זהו מידע אנציקלופדי).
  • לאחר הפתיח יש לתת, במשפט אחד או שניים, כמה פרטים שמייחדים את המין ויעזרו להבדלה בינו לבין מינים דומים (במידת האפשר). רמת התיאור הנדרשת היא כזו שתיתן לקורא מספיק מידע כדי לדמות את המין בעיני רוחו באופן סביר. אין אנו יכולים לתאר את מושא הערך כמו במגדיר.
  • בסוף ההגדרה יצוין השם המדעי בסוגריים עגולים עם קישור לוויקימינים. יש לעשות זאת בעזרת התבנית {{שם מדעי}}.
  • להשלמת ההגדרה יכילו ערכים זואולוגיים ובוטניים תמונה ברורה ומייצגת.
  • כידוע, מילים רבות המופיעות במקרא ובתלמוד משמשות בימינו, למרות שמשמעותן המקורית אינה ידועה בבירור או שנויה במחלוקת (ראו למשל את המאמר "על דרכן של מילים מקראיות קשות אל לשון ימינו" מאת תמר כץ). בפרט נפוץ הדבר בשמות צמחים וחיות, כדוגמת "שממית", "אלמוג" או "חפרפרת". במקרים אלו רצוי לערוך בדיקה מעמיקה, ולסכם בערך את דעות הפרשנים והחוקרים בנושא.
כאשר משמעות המילה במקורות שונה מזו הנהוגה כיום, כדאי לעיתים להפריד את ההגדרות (ראו בסעיף "ריבוי הגדרות" להלן), ולהתאים את הרובד ואת המשפטים המדגימים להגדרה.

ריבוי הגדרות[עריכה]

בסעיף זה נעסוק בערכים פוליסמיים, שבהם יש כמה הוראות לערך ובהתאם לכך כמה הגדרות. זאת להבדיל מערכים הומונימיים, הזהים בכתיב (כולל הניקוד) לערך אחר, אך נבדלים ממנו בגיזרון ובמשמעות. להרחבה לגבי הומונימיה והיחס בינה ובין פוליסמיה ראו בויקימילון:כותרת הערך.

חלוקת הערך להגדרות היא עניין סובייקטיבי, ותדיר נמצא חלוקה שונה במילונים שונים. ראשית, טווח המשמעויות של המילה מושפע מההקשרים שבהם שמע אותה האדם. שנית, ההפרדה המושגית בעולמו הפנימי של האדם היא סובייקטיבית (ותלויה גם היא בשפה).

קורא המכיר אך ורק את נסיונו הוא עם מילה מסוימת, תמיד יתייחס בחשד לנסיונם השונה של אחרים עם אותה מילה. חילוקי דעות כאלו נתגלו לא אחת גם בינינו ולאחר ויכוחים היסטריים לא נותר לנו אלא לכלול במקרים מסויימים שתי הגדרות שונות וכמעט מנוגדות זו לזו. "חנטריש", למשל, לגבי אחדים, הוא כל דבר גרוע ואילו אחרים יתעקשו שפרושו משהו מזויף, בלתי יסודי, משהו אשר למראית עין נראה כטוב, אך מתגלה בבדיקה יסודית יותר - כגרוע [...]
מתוך ההקדמה ל"מילון עולמי לעברית מדוברת", בן־יהודה ובן־אמוץ

לדוגמה, עבור איש תקשורת יש משמעויות מובחנות למילים "צופה" ו"מאזין" - אנשים הצורכים את שידורי הטלוויזיה והרדיו. עקב כך ייתכן שהוא יעדיף להפריד הוראות אלו מההגדרות הראשיות. דוגמה נוספת: עבור חייל בצה"ל המילה "שַבָּת" באה תדיר במשמעות המושאלת של חופשת סוף השבוע. ההחלטה אם להפריד הוראות אלו מההגדרה הראשונה תלויה בין היתר בעולמו של המחבר, ואיננו קובעים בו מדיניות.
להלן הנחיות מעשיות יותר בקשר לריבוי הגדרות:

  • בהגדרת ערך יש המעדיפים לאחד כמה גוני־משמעות בהגדרה יחידה (עיינו בערך אהבה), ויש המעדיפים לפצלם להגדרות שונות (כוח). ככלל, שתי הגישות מותרות במיזם.
  • אם בחרתם לכתוב כמה הגדרות בערך, ודאו שהן נבדלות זו מזו ושההבדלים ביניהן יהיו ברורים לקורא.
  • הבדלים דיאכרוניים יש לפצל להגדרות שונות, או לכל הפחות לציין בסעיפי־הערך את שינויי המשמעות. למשל, המילה "ארגמן" המופיעה במקורות כשם אריג צבוע בצבע הארגמן.
  • הבחנה בין חלקי־דיבר ("ענק" כשם תואר לעומת "ענק" כשם עצם) תיעשה באמצעות הוספת ערך הומונימי. להרחבה ראו ויקימילון:כותרת הערך.
  • אין להוסיף הגדרה עבור משמעות הנמצאת רק בצירופים כבולים. לדוגמה, בצירוף "פה מפיק מרגליות" באה המרגלית בהוראת 'דברים יפים ונכונים', אולם הגדרה זו אינה מתאימה בערך מרגלית. על הוראות כאלו אפשר להעיר בסעיפים המתאימים בערך, כגון "מידע נוסף".
  • יש כמה גישות בנוגע להפרדת משמעויות מושאלות בערך. בעניין זה ראו את הציטוטים להלן מדברי פרופ' אליעזר רובינשטיין ומ"דבר העורכים" במילון "רב־מילים". כמעט בכל מילה אפשר להשתמש בהוראה מושאלת, ולו כמטאפורה, ולא נרצה להביא את כולן בערך. הוסיפו הגדרה להוראה כזו רק כאשר היא נפוצה בלשון ומקובלת עבור המילה כשהיא בנפרד, ולא רק בצירוף. הוראות הנפוצות בתחום לשוני מסוים כדאי להביא רק אם הן נבדלות מן המשמעויות הנפוצות למילה ושהן נפוצות בציבור. עניין זה הוא סובייקטיבי, כאמור, וצפוי שתתגלענה בו מחלוקות בין כותבים.
  • יש לסדר את ההגדרות בערך בסדר כרונולוגי לפי הרובד (מהישן לחדש). ברם, הוראות ארכאיות שאינן בשימוש כיום תבואנה לאחר ההוראות המשמשות כיום.

לענין שמוש משאל: "כאשר מישהו מצביע על בחורה צעירה ומכנה אותה פרח, הוא סוטה סטייה לשונית ברורה מן הלשון הרגילה, שכן בהגדרה המילונית של המלה פרח אין קביעה, שבחורה היא פרח. כשהמדבר סוטה סטייה כזאת מהרגלי הלשון המקובלים, אין הוא חפץ ליצור בכך שיבוש או סטייה זו סטייה יזומה הבאה להאיר דבר מסוים בעולם הארה חדשה. שימוש מושאל במלה יש בו השוואה בלתי מפורשת בין שני דברים. אדם השומע שימוש כזה במלה פרח ישאל את עצמו, מה הם הצדדים השווים בין פרח לבין בחורה, שהכשירו סטייה לשונית זאת. ייאמר על כך, ששימוש מושאל בלשון מתמקד במשותף בין שני דברים מושווים ומתעלם מן המפריד. השימוש המושאל, השימוש המטאפורי בלשון, הוא חי כל זמן שקיים אצל השומע והקורא מתח בין המשמעות הרגילה של מלה לבין המשמעות המושאלת. מתח סמנטי זה, שהוא תולדת בגידה בסימון הנורמלי של דברים, הוא מיסודות השימוש האמנותי בלשון [...] מטאפורה עשויה להצליח, להשתגר בלשון, ובעקבות זאת להתמסד. הצלחתה היתרה של מטאפורה מביאה למותה. היא חדלה להיות מטאפורה והמלה, שהשתמשנו בה בהשראת הרגע שימוש אמנותי חורג, מקבלה משמעות חדשה קבועה. לוא כך היה במלה פרח שהוזכרה כאן, היתה המלה זוכה להגדרה חדשה במילון: פרח היא בחורה צעירה.
מתוך "העברית שלנו והעברית הקדומה" מאת אליעזר רובינשטיין, עמ' 77, סדרת "האוניברסיטה המשודרת", 1985

.


כדוגמה, נעיין בתואר 'חם' המוגדר על-ידי החשוב שבמילונים העבריים שבדור האחרון בהוראה אחת כדלהלן: "בעל טמפרטורה גבוהה פחות או יותר". והנה, לא הרי המשמעות של 'חם' במשפט "המרק חם" (יש לו טמפרטורה גבוהה), כהרי משמעותו במשפט "המעיל חם" (מחמם, לו עצמו אין טמפרטורה גבוהה), ולא הרי זו כהרי משמעותו ב- "הוא אדם חם" (לבבי ופתוח, ולא שיש לו חום, כי אז היה חולה), ולא הרי אלו כמשמעותו ב-"זו ידיעה חמה" (שזה עכשיו הגיעה), וב-"זהו גבול חם" (רווי סכסוכים), ועוד. מאידך, אין אומרים על אדם שיש לו טמפרטורה גבוהה "הוא חם", אלא "יש לו חום". לא ניתן לפתור את כל גוני המשמעויות הללו בהנפת יד ולהכריז עליהם כ"הוראות שאולות", שהרי אין אומרים "ידיעה קרה" (אלא ישנה) ואף לא "גבול קר" (אלא שקט), וכד' (והקורא חד העין יבחין בוודאי שהציון "בהשאלה" המקשט הוראות רבות במילונים קיימים, נעדר לחלוטין ממילוננו). הוראות אלה אינן ניתנות לניחוש והן חייבות, אם כן, להופיע במילון; תעיד על כך העובדה שבשפות אחרות אין הן תמיד קיימות או שהן מובעות בהן במילים אחרות.
מתוך "דבר העורכים" במילון רב מילים


הגדרות עבור ערכי סלנג והוראות שגויות[עריכה]

כאמור בויקימילון:מדיניות ההכלה, ויקימילון כולל גם ערכי סלנג ושיבושים לשוניים. בדומה לכך יש להביא בערך גם הוראות שגויות נפוצות שלו ולציין שאינן תקניות. הוראות נפוצות כדאי להביא כהגדרה ממש אם הן השתרשו כבר בספרות ובדיבור. שגיאות אחרות אפשר לתאר בסעיפים אחרים (כגון "מידע נוסף"), כרגיל בלשון מתארת ולא פוסקת ובליווי מקורות מוסמכים.
זכרו: מילים ואף ניבים משנים את משמעותם לאורך השנים, ובפרט ככל שהשפה מתחדשת (למשל: "מלפפון", "למפרע", "דקדוקי עניות"). ישנם מקרים רבים שבהם העירו מדקדקי המאה ה־20 על שימוש שגוי, וכיום הוא נחלת־הכלל ויופיע בערך כהגדרה המרכזית.

בערכי סלנג תיתכן לעתים מחלוקת על המשמעות המדויקת, בדומה לציטוט של בן אמוץ לעיל. למשל: כותב אחד מכיר מילת סלנג שאולה בשפת המקור, שם משמעותה אינה זהה (ג'יפה, חפיף). מחקר לשוני לא תמיד יפתור בעיות כאלו. כדאי לעתים לפרט את המחלוקת בסעיף המתאים בערך.

טכני[עריכה]

  • יש למספר את ההגדרות בערך במספור רציף, ולהביא לאחר כל הגדרה את המשפטים המדגימים המתאימים לה.
  • מספרו את ההגדרות אפילו כאשר ישנה הגדרה יחידה.
  • ישנן הגדרות המחייבות הוספת מילת יחס (בעיקר בערכי פעלים יוצאים). כגון "ביקר את" בהוראת "ביקורת", להבדיל מהוראת ביקור (שם ייתכן "ביקר את (חברו)", וגם "ביקר ב(ביתו)"). במקרה זה, יש לציין לפני ההגדרה את מילת היחס הנדרשת, למשל כך: "ביקר את". אם מילת היחס נדרשת עבור כלל ההגדרות, כמו בפועל "השתמש (בְּ)" - אין חובה להוסיפה.
  • יש לציין לפני כל הגדרה את הרובד וכן את המשלב במקרה הצורך על־פי הכללים המתוארים בדף ויקימילון:משלב ורובד.