חפף

יש להוסיף לדף זה את הערך: חֲפָף.

חָפַף א

כיסה דבר, לרוב במטרה להגן עליו.
- ”לְבִנְיָמִן אָמַר--יְדִיד יְהוָה, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן“ (דברים לג, פסוק יב)
בהשאלה: (חפף ל־) היה שוה לאחר בצורתו במרחב או במקומו על ציר הזמן.
- שני המשולשים שבתרשים חופפים זה לזה.
- תאריכי שתי הפגישות חופפים. שתיהן נקבעו לעשרה בינואר.
בהשאלה: (חפף ל־) היה בעל חלק המשותף לו ולאחר.
- על הנאשם הוטלו שתי תקופות מאסר חופפות, של עשר שנים ושל חמש שנים. לכן ייאסר הנאשם למשך עשר שנים סך־הכל.
בהשאלה: הדריך אדם המחליף אותו בתפקידו, בתקופה שנותרה עד לעזיבת התפקיד.
- עוד שבועיים אעזוב את המשרד, ובינתים עלי לחפוף את המזכירה החדשה.

הפועל מופיע במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
השורש ח־פ־ף במשמעות זו קרוב לשורש ח־פ־ה וראו חופה חיפוי.
משמעות (2) של הפועל מגיעה מהאפשרות לכסות צורה אחת בעזרת צורה אחרת, על־ידי הנחת הצורה השנייה על־גבי הראשונה.
אפשר ומשמעות (4) נגזרת ממשמעות (3). כך, כל אחד מהאנשים נמצא בתפקיד תקופה מסויימת, והחפיפה, במשמעות (4), מתרחשת בזמן בו התקופות חופפות, במשמעות (3).

ניקה שיער ע"י השרייתו בשמפו.
- ”נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ג)
- ”אותו היום ערב שבת היה, והלל חפף את ראשו“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד א)
- "וְאִמָּא לִי חוֹפֶפֶת / אֶת הַרֹאשׁ, וְגַם שׁוֹטֶפֶת; / וְהַלִכְלוּך מַהֵר מַהֵר בּוֹרֵחַ, / וְטוֹב לִי טוֹב עַכְשָׁיו וְגַם שָׁמֵחַ." (אני נקי, מאת דתיה בן דור)
- האישה חפפה את הפרווה של הכלב.

ביצע פעולה באופן שטחי, מרושל ובחופזה, שמתאפיין באי־חשק.
- "בסך הכל נעים וטוב לי לחפף / עם גיטריסט ומתופף / ועם קלידן שמתחצף / ועם סיכוי אחד לאלף לעופף" (זה רק ספורט, מאת קובי אשרת)
- בזמן האחרון המנקה שלנו מחפפת. היא מנקה את הבית תוך שעה וחצי, ובסוף עבודתה הוא נשאר די מלוכלך.