דבה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דִּבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דיבה
הגייה* diba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות ר׳ דִּבּוֹת; דִּבֵּת־, ר׳ דִּבּוֹת־
  1. דברי גנאי בלתי מבוססים.
    • ”וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם.“ (בראשית לז, פסוק ב)
    • התלמיד דיבר דברי דיבה כלפי מורו.

גיזרון[עריכה]

  • מאכדית: dibbu – שמועה.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

דֻּבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דובה
הגייה* (1) duba

(2) duba

חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ד־ב־ב
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נקבה מן דֹב
נטיות ר׳ דֻּבּוֹת;
  1. נקבת הדוב.
  2. [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

2

מידע נוסף[עריכה]

  • צורה זו אינה קיימת במקרא. במקומה, מופיעה המילה דוב עם התאם נקבי.[1]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. שתיים דובים שגיאה באתר האקדמיה ללשון העברית, אוגוסט 2013

דֶּבָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דבה
הגייה* deba
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. [סלנג, כינוי גנאי] אישה בעלת עודף משקל, מסורבלת.

גיזרון[עריכה]

  • ככל הנראה וריאציה של "דובה" לעיל במשמעות זהה, אך בהגייה מלעילית. ייתכן שההגייה באה מערבית: دَابَّة (דַאבָּה) – בהמה. המילה נמצאת בשימוש משנות השמונים לפחות.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]